לחץ בלתי נשלט

בס"ד

שלום רב,

אנחנו בטוחים שהכל לטובה - אבל לפעמים הטובה מגיעה בצורה מאתגרת לפעמים אפילו מייסרת.

הטובה לא תמיד מתוקה, לפעמים היא חמוצה ולפעמים אפילו מרה מאוד.

אנחנו מתפללים ומקווים שהטובה תבוא מתוך נעימות וברכה (כמו שמברכים לשנה טובה ומתוקה) כי אנחנו בני אדם והתמודדות עם קושי דורשת מאמץ ויוצרת דאגות וחששות.

אפילו יעקב אבינו (אין ספק במדרגת האמונה שלו!) לפני המפגש עם עשיו, בתפילתו הוא אומר: "ירא אנוכי אותו..." יעקב יודע שאם ילחם עם עשיו זה לא 'מקרה', זה רצון ד' והכל לטובה... למרות זאת יעקב מתפלל להצלה - הוא מבקש שד' ימנע ממנו את הקשיים שבמאבק מול עשיו.

אנחנו מתפללים בכל יום: "שלא תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון".

המתח והדאגה שלך אנושיים וטבעיים - אין בהם שום סתירה לתפיסה: 'הכל לטובה'.

הייסורים שאת מייסרת את עצמך על כך שאת 'לא מספיק מאמינה' הם נזק מיותר שמחליש אותך - האשמה שאת מאשימה את עצמך על כך שיש לך לחצים - היא מחלישה אותך ומקשה עליך לעמוד בלחצים.

לסיכום: תקבלי את עצמך כמו שאת, יש לך לחצים ודאגות בחיים זה אנושי, טבעי ולא סותר במאומה את הבטחון בד' שבסופו של דבר הכל לטובה.

הערה: את מציינת שיש לך כבר שנים בעיה של חרדות - עליך להביא בחשבון שהנטיה לחרדות לא יכולה להעלם לגמרי בעזרת עבודה רוחנית. גם כאן עליך להשלים עם האופי שלך ולקבל זאת כחלק ממציאות חייך.

יש מקום להיעזר בטיפול תרופתי או טיפול רגשי - זה לא סותר במאומה את האמונה (כמו שכאב שיניים לא יסתלק רק בזכות אמירת תהילים).

בהצלחה!