אבא- בורא עולם

שלום וברכה

הדברים שכתבת יפים, אולם מבוססים על שלוש הנחות שניתן לערער עליהן, וריבונו של עולם לימד אותנו בתורתו כי התמונה עמוקה יותר.

ראשית, ההנחה כי היחסים בינינו ובין ריבונו של עולם הם יחסי אב וילדיו. בפיוט של יום הכיפורים - ״כי אנו עמך״ - אנו מבטאים מערכת שלמה של קשרים, וביניהם: דוד ורעיה, מלך ונתינים, אדון ועבדים וכדו׳. לאמור: אנחנו גם בניו ובנותיו, אבל לא רק. לפיכך, יש בו הרבה מאוד חמלה כלפינו ושערים פתוחים, אבל יש גם דין.

שנית, גם אם היינו מניחים שמערכת הקשרים היא אך ורק בין אב ובן, ההנחה שלאב אין תביעות כלפי הבנים שלו, והוא חייב רק לקבלם כפי שהם - מעומתת עם (לדוגמה) פרשת בן סורר ומורה. ב״ה, הוא לא היה ולא נברא, אולם אנו למדים כי ישנם גם מצבים של הפרת הברית הזו מצד הבנים, וממילא גם תגובה קשה.

ושלישית, אכן בתורת הסוד, ולמעשה כבר בחז״ל, נאמרו דברים על צערו הגדול של הקב״ה ו׳אחריותו׳ למציאות הזו. אני לא מבין אותם דיים, אולם ביטויים כמו ״שמעתי בת קול שמנהמת כיונה, ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות…״ (ברכות ג ע״א), או ״…משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות - מה יעשה אותו הבן שלא יחטא״ (שם לב ע״א).

התמונה המצטיירת אפוא היא שמדובר במערכת סבוכה של יחסי אדם וריבונו של עולם, יש בה דין ומשפט, ויש בה חמלה ורחמים, ויש בה אחריות מכיוונים שונים.

ואנחנו ? אנחנו צריכים לעשות את מה שנדרש מאתנו, לבחור בטוב ולמאוס ברע, ולא לבנות את חיינו על מתנות חינם מאת הקב״ה, שיקבלנו כמות שאנחנו בלבד, אלא להיא את עצמנו מתוקנים יותר לפניו, ואז לבקש גם את הסיוע והעזרה בתחומים בה אנחנו לא מסוגלים לבד.

אני מבין שבין השורות מסתתר כאב גדול. אפשר להמשיך לדון בו אם תרצי.

כל טוב ושנה טובה