שאלה
שלום הרב יובל שרלו
האם מותר לשמוע מוזיקה קלאסית שנכתבה לכנסיה או בעלת תכנים דתיים (למשל: הללויה של הנדל)? צדדי השאלה, כפי שאני מבין אותם:
לאסור: 1. אין ליהנות מעבודה זרה.
2. שמא יקלטו תכנים שליליים שהוכנסו ליצירה בנפש השומע.
להתיר:
1. אם גוי ביטל תשמיש עבודה זרה, הוא אינו אסור לשימוש חול. היצירות האלה בוטלו כבר על ידי הגוים שמנגנים אותם ומעלים אותם ליוטיוב גם לצורך עצם ההנאה מיצירה ובמנותק מתכניהם הדתיים. מכאן שאולי הם כבר נחשבות ליצירות שבוטלו על ידי הגוים?
2. מה הסיכוי שהיצירות הללו ישפיעו היום על נפש שומעם? וכי אנו מבינים את תכניהם שנוכל להיות מושפעים מהם? לרוב, אנו מאזינים להם פשוט משום שהם ערבים לאוזן, ולא מתוך הבנה עמוקה של היצירה ומסריה לעולם...
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
קשה מאוד למתוח את הקו.
לאמור, גם אם נקבל את נקודות ההנחה שלך – שמשעה שהמוזיקה איבדה את משמעות העבודה זרה שלה היא לא אסורה.
שכן, יש מוזיקה שהיא מוזיקה כנסייתית בהגדרה. היא מהווה הנאה מעבודה זרה (כגון חלקים מיצירתו של באך). הם לא איבדו את ה"זהות" של עבודה זרה.
ומאידך גיסא, אכן מקובל מאוד, גם בתחומים אחרים, שמשעה שאין לכך עוד משמעות דתית – מקילים יותר. גם בסמל הצלב האדום; כך כתב פרופ' אורבך לפני שנים על הופעת גלגלי מזלות בבתי הכנסת, ועוד ועוד.
על כן, נראה כי מוזיקה שהיא ממש נכתבה לכנסייה, ומשמשת גם כיום ככזו – אין ליהנות ממנה.
כל טוב