שאלה
שלום הרב,
כבר תקופה שיש לי הרהורי חזרה בשאלה וקושי לקיים מצוות.
אני מרגישה שאני מקיימת את המצוות רק ליד המשפחה/ חברות/ באולפנה וזה לגמרי לא מגיע מהלב אלא מתוך השכל והמחשבה של מה יגידו עליי וכו... אני נחשבת אפילו בין הדוסיות בחברות אבל אני מרגישה שזו לא אני.
הלחץ להעמיד פנים כל הזמן קשה לי מאוד ולאחרונה זה התחיל אף להשפיע עליי נפשית.
אבל דבר אחד קשה לי מאוד וזה להתנתק מאלוקים, לא מצליחה להאמין שהוא לא קיים. אני כבר מתחילה פחות ופחות לקיים מצוות, אבל האמונה שהוא נמצא למעלה בשמיים טמועה אצלי עמוק עמוק. בקיצור אני נמצאת בבילבול מטורף ואני פוחדת שהוא יאגר עד שיצא בבת אחת ויווצר אצלי מאין אנטי לדת. איך מונעים את זה ?? מה אני יכולה לעשות אם אני באמת לא מצליחה להתחבר לדת??
תשובה
שלום
התהליך שאת מתארת שעובר עלייך הוא בהחלט לא פשוט, אבל לא ממש יוצא דופן. בגיל ההתבגרות אדם עובר תהליכים, וחלק מזה זה בירורים על דרכו, על מה שחונך והורגל אליו, על הערכים שלו ועוד. הרבה פעמים מה שהופיע באופן טבעי מתוך החינוך בבית צריך להופיע כעת מתוך הבנה, בירור, העמקה והזדהות.
לכן אני ממש ממליץ לך לנסות לשנות את צורת ההסתכלות, ובמקום לראות את המצב הלא פשוט שאת נמצאת בו כבילבול מטורף, להשתדל להתבונן עליו כהזדמנות וכאתגר לעליית מדרגה משמעותית.
ניכר בצורה מאוד ברורה מדברייך הקשר העמוק שלך לקב"ה, והרצון החזק שלך להישאר קשורה אליו ואף להתקרב עוד יותר.
בפועל אני חושב שאת צריכה להתחיל להעמיק באמונה. את צריכה למצוא ספרי אמונה שטוב ללמוד בהם ושמסייעים לעשות את הבירור והתהליך שאת צריכה ויכולה לעבור. זה יכול להיות גם התחלה של לימוד ספרי הבסיס כמו למשל הקדמות הרמב"ם למשנה ('בדגש על שמונה פרקים לרמב"ם', יצא בכמה מהדורות עם ביאורים), מסילת ישרים ועוד, וגם ספרים מהדור שלנו, כמו למשל ספרי הרב אבינר, הרב פיירמן ועוד רבים (אם את ממילא נמצאת ברשת, אז יש אתרים עם שיעורים רבים בנושאים האלה, כמו למשל מכון מאיר, בני דוד, הידברות ועוד הרבה אחרים).
בנוסף, אני ממש חושב שאת צריכה למצוא דמות, באולפנה או במשפחה, שיש לך אמון בה ושטוב לך לדבר איתה, ולבקש סיוע בתהליך הבירור הזה. זה חשוב גם מבחינה נפשית, שיהיה לך עם מי לדבר, וגם לעצם התהליך עצמו, שעוברים אותו עם דמות שמנחה אותך ומסייעת.
בהצלחה רבה ומוזמנת בשמחה לכתוב שוב (במיוחד אם מה שכתבתי לא ממש עוזר).