שאלה
לרב שלום
סוגייה שמטרידה אותי מאוד.
אנו הורים לילד בן 20, אשר נמצא בקשר עם חברתו בת 19. שניהם התגייסו ממש עכשיו לצבא. (עתודה) צפוי לשניהם לפחות שנתיים של שירות צבאי. הם חברים כבר שנה, ולפי דעתי ולצערי הר רוב הסיכויים שמקיימים יחסים. מאחר שהם רק התגייסו חתונה לא באה בחשבון. מצד מאכזב אותי לדעת שהם מקיימים יחסים לפני החתונה, כי זה משהו שאנחנו מאוד הקפדנו עליו. מצד שני זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי וגם בשל העובדה שהרמה דתית של הבן פחות חזקה ולנו יש פחות אמירה בנושא. מאחר ורובהסיכויים שהם כן מקימים יחסים, אני תמיד בחששות שהן לא מספיק אחראית עם אמצעי מניעה. וזה מדאיג אותי מאוד. מפחיד שיקרה דבר ולא יהיה ניתן לעשות עם זה כלום. בעלי ניסה לשוחח עם הבן שהם צריכים להיזהר שלא יקרה מצב וכו' והבן ישר הכחיש שהם בכלל לא מקיימים והם יודעים שרק אחרי החתונה, זה מאוד ברור לנו שזה לא נכון כי הם בכלל לא שומרים נגיעה. השאלה מה אומרים במצב כזה, מצד אחד אני יודעת שחשוב להבהיר שאצלנו לא מקובל לקיים לפני החתונה, אבל במידה וכן כן חשוב לי שיידעו שהם חייבים להיזהר- ההאם אין זו סתירה?
איך מתווכים ומסבירים שמצ אחד אנחנו לא מאמינים בקיום יחסים לפני החתונה אבל מצד שני במידה וכן החלטתם חשוב שלא ציכנס להיריון גם מהסיבה שהם לא נשואים וגם כי התזמון לא מתאים.
תודה מראש
תשובה
שלום וברכה
זו אכן שאלה סבוכה ועדינה.
וההתלבטות שלכם מובנת מאוד.
הייתי רוצה שהתשובה תהיה אחרת, אולם נראה לי כי זו האמת:
אלה החיים של הבחור. הוא בן עשרים. הוא מקבל את ההחלטות שלו בכוחות עצמו. אנחנו לא יכולים לנהל לו את החיים.
מצער מאוד מאוד שכנראה הם שוכבים האחד עם השניה, אבל ביסודו של דבר זו ההכרעה שלהם.
ולא ניתן לעשות הרבה בצורה אגרסיבית ישירה?
בשל העובדה הזו, ישנה חשיבות גדולה על אמצעי מניעה.
ולכן, דיבור על כך אינו מהווה הסכמה לקשר המיני (אם קיים) ביניהם, אלא נועד רק כדי להציל מהטרגדיות שעלולות להתרחש.
וככל שאתם יכולים, כדאי שהם יידעו את המידע הזה. אתם יכולים לומר בפירוש כי עולמנו הרוחני מתנגד נחרצות לקשר מיני, אולם אתם מבקשים לפרוש בפניהם גם את החובה שלהם להיזהר אם הם לא הולכים בדרך זו.
כל טוב ויישר כוח על אחריותכם.