שאלה
שלום הרב
הרמב"ם כידוע לא האמין שנשמה מתגלגלת, והוא טוען שבסיבוב האחד בעולם הזה נקבעת גורלה של הנשמה לנצח נצחים.
להבנתי כוונתו ב"נשמה" היא לתודעה. החלק שמקבל את המציאות מהבורא המשפיע.
אם נוסיף לזה שהנשמה היא חלק אלו-ק ממעל ("ממש" יש להוסיף) אז לפי הרמב"ם יתכן מצב שהבורא לא "מצליח" להגשים את מטרתו להשפיע טוב מלא לנבראיו, ואין סיכוי לכל המערכת להגיע למצב מושלם אינסופי. "גמר התיקון".
איך זה מסתדר?
תודה
תשובה
שלום וברכה
לאמתו של דבר, אני בדרך כלל לא עוסק בשאלות מעין אלה.
בשאלה יש ניסיון לעמוד על שורש דרכי הנהגת העולם על ידי הקב"ה, ואני חי בהכרה בפער הבלתי ניתן לגישור בינינו ובינו, כך שכל הדיון נראה לי מעוט ערך. רק דברים שהקב"ה "בחר" לבשר לנו בתורה – הוא מה שאנו יודעים, וגם זה כמובן לפי מיעוט שכלנו.
מה שאנחנו מכירים ממה שהקב"ה גילה לנו בתורתו הוא שהוא ברא את העולם בדרך בה יש בחירה חופשית לאדם. מעצם הקביעה הזו מתאפשר כי העולם הזה מתנהל גם לעתים שלא לרצונו ה"מקורי", שכן בני אדם בחרו ללכת בדרך אחרת. כמובן שיכול הקב"ה למנוע בעדנו את הבחירה החופשית, אולם לא זה העולם שהוא ברא, ובחירת האדם לעתים דוחקת את מקומו של הקב"ה, כי כך גזרה חכמתו יתברך שיתרחש בעולם.
האם הנהגה זו סותרת את האמונה בהגעת העולם לשלמותו – לא.
אולם היא בהחלט מציבה משימה גדולה לכל עובדי ה' לחתור לקראת שלמות זו, ולכונן את המציאות לאור רצונו של ה' יתברך, ואז הבחירה הטובה שלנו מתלכדת עם מגמת בריאת העולם של הקב"ה.
כל טוב