שאלה
שלום .
אני הכרתי מישהו והיינו בקשר ידידותי במשך חודשיים ובמהלכם היה ביננו אינטימיות אחרי חודשיים גיליתי שיש לו בת זוג ושהוא הציע לה נישואין החלטתי שאני לא יהיה בקשר איתי יותר אבל זה היה לי נורא קשה משהו בי התאהב בו היה לי נורא קשה וכואב לגלות את זה ופען אחת נפגשנו ונפלתי לאינטימיות איתו למרות שידעתי שהוא מאורס הרגשתי בן אדם רע שאני מפרידה בין אנשים (חשוב לציין שהוא ממש לחץ עלי להיפגש ) אחרי שבועיים נורא קשים נפלתי שוב אני מרגישה נורא ואני רוצה לעשות תושבה קשה לי ואני מאוכזבת מעצמי כי אני אדם מאוד מוסרי ומצפוני ( רציתי לספר לבת זוג שלו אבל פחדתי לקחת קפדות על עצמי וגם נקמות ) אשמח לתשובה כי נשמתי מעוניינת לחזור בתשובה !!.
תשובה
שלום
אחלק את דבריי לשניים.
א. בעניין התשובה שלך - זו אכן עבירה קשה וכואבת, אבל כידוע, אין מצב שבו אין אפשרות לתיקון ולתשובה.
כמו בכל מעשה עבירה, התשובה היא הצער והחרטה, הוידוי לפני ד' והקבלה לעתיד, וכמו שכתוב בספר מסילת ישרים בפרק ד': "בהיות השב מכיר את חטאו, ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו".
וכמובן שצריך באופן מעשי לראות מה גורם לנפילות באלה, ולהתאמץ לעשות שינויים מעשיים שימנעו חזרה על כך, ובראש ובראשונה לנתק את הקשר בינך לבין הבחור הזה.
אחרי שאת עוברת את כל צעדי התשובה, אל תתני לעצמך לשקוע בדיכאון ובעצבות, אלא תרימי את הראש ותצעדי קדימה בשמחה, על שזכית לשוב אל ד'.
ב. לגבי המאורסת - נראה שדי ברור שחשוב מאוד שהיא תדע לאיזה קשר נישואין היא עומדת להיכנס, כי למה שקרה יש השלכות על חייה.
ולכן צריך לספר לה את מה שקרה, אבל לעמוד בתנאים שכתב החפץ חיים בספרו:
1. מדובר בדבר שאת יודעת בעצמך - מה שכמובן מתקיים פה.
2. שאכן ברור שמדובר בעוול כלפיה - מה שברור במקרה הזה.
3. להוכיח את החוטא מתחילה. כלומר, שאם מספיק להוכיח אותו על כך שהוא נכנס לקשר נישואין שהוא מעל בו עוד לפני שהתחיל, אז צריך לעשות את זה. אבל אם יש חשש שאם תדברי איתו על כך, הוא דווקא יעשה יותר מאמץ להעלים את זה מארוסתו, אז לא לעשות זאת.
4. כמובן, כשמספרים לה, לדייק בסיפור במדויק, ולא לספר מה שלא נכון, וגם לא לספר מה שאין בו צורך להשגת התועלת.
5. להקפיד שהכוונה שלך בסיפור העניין תהיה אך ורק לתועלת, ולא חלילה לנקמה ממנו או למטרה שלילית אחרת.
6. אם יש דרך להשיג את התועלת בדרך אחרת בלי לספר, צריך לעשות זאת. כלומר, אם את משערת שאפשר לומר לו - 'או שאתה מספר לה או שאני מספרת', והוא יספר, אז צריך לעשות כך ולא לספר לה בעצמך. אם את משערת שאין סיכוי שהוא יספר, אז זה מוטל עלייך.
7. שלא ייגרם לו נזק על ידי הסיפר שלך יותר ממה שמותר על פי הדין. כלומר, מותר למאורסת למשל בעקבות המידע שיגיע אליה, לבטל את האירוסין למשל. אבל אסור לה לבזות אותו ברבים או לגרום לו נזק שאסור מן הדין. ולכן אם את משערת שכתוצאה ממה שתספרי היא תעשה דברים שאסור לה, אין היתר לספר.
זו אכן מציאות קשה ומסובכת, ואם את מרגישה שיש עוד שאלה, מוזמנת בשמחה לפנות שוב, או לפנות לרב שאת מכירה אישית ולהתייעץ איתו ישירות.
כל טוב ובהצלחה