שאלה
הרב שלום, אתחיל מכך שכמו רבים וטובים חיי מאוד מבולגנים ונראים 'על הפנים' בלשון המעטה.
עד כיתה י' הייתי סתם עוד אחד רגיל, בחור בישיבה קטנה שאוהב ללמוד ורוצה להקדיש את חייו לתורה.
קרה מה שקרה ומצאתי את עצמי בלי מסגרת למשך כשנתיים טובות, פה ושם הולך לאיזו ישיבה קרובה ללמוד לתקופות קצרות אבל באופן כללי לא מרגיש שייך לשום מקום, גם לא לבית. כן הייתי באותו הראש של ה"בויחר ישיבע" (זה התבטא באופן החשיבה, ברצונותיי ושאיפתי לחזור יום אחד לישיבה) אבל לא מצאתי את מקומי.
כשהייתי בגיל של כיתה י"ב ניסיתי להתקבל לישיבות כמו מרכז הרב וכרם ביבנה כמו החברים אך למרות שהוכחתי שיש לי ראש ואני יודע ללמוד הישיבות לא רצו לקבל אותי מאחר ולא הייתי במסגרת וכאן הרגשתי כאילו ננעץ לי סכין בגב, לא מספיק שרציתי וניסיתי לחזור לעולם התורני למרות השנים הקשות שעברתי - עכשיו לא נותנים לי להגיע בדיוק בגלל שעברתי את הקושי הזה.
עדיין לא נטשתי את קו המחשבה באותו הזמן אך לאחר זמן לא רב הצבא גייס אותי לשורותיו (בתפקיד "מאפן" כיאה למי שלא התכונן ולא סיים בית ספר).
מאז שהגעתי לצבא התחלתי להפתח הרבה יותר לעולם ולהכיר תרבות שלא הכרתי - התרבות החילונית. ובגלל שאין לי שום דבר להחזיק בו נחלשתי מבחינה דתית פלאים. בקיצור אני עדיין מסתובב עם כיפה ומשתדל להקפיד על דברים אבל מפספס לא מעט תפילות ולפעמים גם תפילין, שבת לא יצא לי לחלל ואני מקפיד על כל השאר אם כי לא יוצא לי לפתוח ספר וללמוד.
עכשיו לענייננו - כרגע אני בן 20 ולאחרונה העברתי שבת שמירות ושובצתי יחד עם בחורה קיבוצניקית חילוניה, מפה לשם נוצרו בי רגשות עזים של חיבה כלפיה ואין לי מילה אחרת להגדיר את עצמי חוץ מ"מאוהב". אני כרגע בהתלבטות קשה מאוד, אני יודע שאם אמשיך איתה כנראה הכיפה לא תחזיק מעמד על הראש יותר מדי זמן, עם כל כמה שהקטנתי את הכיפה אני לא מעוניין להוריד אותה, אני כן מרגיש חיבור לדת ולעשות "חיים" זה לא מה שיגרום לי להוריד את הכיפה. אבל מצד שני הבחורה הזאת היא הדבר היחיד הטוב שקרה לי בזמן האחרון וכל פעם כשאני לידה אני מרגיש הרבה יותר טוב נפשית וחושב שטוב לי הרבה יותר איתה.
הרב, אני חושב שאני יודע מה יהיה כיוון תשובתך ואני מעוניין לשמוע את התשובה על אף שאני מניח שיהיה קשה לי להסכים, על פי הכרותי עם שאלות שהופנו לרב הרב יודע איך לדבר אל הלב ואני חושב שזה יכול לעזור לי מאוד.
תשובה
שלום וברכה
פסוקים רבים בתנ״ך מתארים את המציאות שאתה סוער בתוכה - למן ״על כל פשעים תכסה אהבה״, דרך ״עקוב הלב״, ועד דברי שלמה המלך החכם באדם: ״שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי וְ֝אַרְבָּעָ֗ה לֹ֣א יְדַעְתִּֽים…וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה״.
אתחיל צעד קודם: העובדה שנחשפת לציבור החילוני היא בהחלט חווייה מטלטלת מאוד, ואתה מתאר היטב את שעובר עליך. ברם, הבחירה החופשית בידך היא לאן להוליך את הטלטלה הזו - אפשר שתוליך אותה לתהום, לרדידות הדתית, לבינוניות וכדו׳. אפשר להפך - שתוליך אותה לפסגות: אתה אדם עשיר יותר ברוח כי רכשת דברים אחרים. המפגש שלך עם הקב״ה ועם תורתו עשוי להיות בשל יותר, בכיר יותר ומרומם יותר.
זה בידך. אתה בוודאי מכיר כמה וכמה בעלי תשובה בציבור החרדי שהגיעו לפסגות הרבה יותר גבוהות מאשר בחורים שצמחו בדרך החרדית הרגילה. אתה אמנם לא בעל תשובה במובן המקובל, אולם המסע שלך בציבור החילוני יכול להביא פירות רבים מאוד ומבורכים.
זה תלוי בך.
ההתאהבות: הוו מתונים בדין. לשני הכיוונים. אל תפסול. אל תתמכר. חלק מהדברים שבחור שצמח בחברה מסוימת צריך ללמוד זה את הקודים ואת ההתקשרויות בחברה אחרת. אותה אתה צריך ללמוד. את מה שאתה חווה אתה צריך ללמוד. אתה חייב לתת לזה זמן, תשומת לב, קריאה פנימית של עצמך, ולראות לאן הדברים הולכים.
אל תשכח לרגע שבשלב הזה - היא ואתה לא רואים את המערכת ביניכם באותה דרך. בכלל, בהתקשרות בין איש ואישה יש שניים - לא הכל מתנהל בעולם לפי נקודת המבט שלך. אתם חיים בקודים אחרים לגמרי. ולכן, צריך את הזמן לקריאה משותפת של המציאות.
ההנחה שלך כי ההתקשרות שלך עם בחורה חילונית תביא להפרת הברית המוחלטת עם הקב״ה נכונה כנראה בשלב הזה של החיים ובמעמד הזה של ההיכרות שלך איתה. אולם, אם תהפוך את המסע שלך בתרבות החילונית למקור עוצמה גדולה יותר, ודווקא להתקרבות לריבונו של עולם - אפשר שלא רק שלא תזדקק למאבק בתוך עצמך, אלא להפך: אהבתך לה׳ ואהבתך לאישה יעלו בקנה אחד.
כל טוב ואשמח להיות עמך גם בהמשך.