שאלה
היי,
אני גרה בישוב די לייט שלא כל כך מקובל בו הרבה ערכים דתיים, לעומת זאת המשפחה שלי משפחה נורא חזקה ודוסית. אני מדריכה בישוב בבני עקיבא ושותפה בנוסף בנוער. הבעיה היא שהנוער והסניף, שניהם מעורבים וקשה מאוד לא לדבר בכלל ואני הרבה פעמיים נתקלת בסיטואציה שאין לי עם מי להיות, כי כולן עם הבנים, וזה גורם לי קצת לשנוא את זה שאני יותר דתיה, כי זה גורם לאנשים פחות לאהוב אותי, כי אני סנובית מבחינתם, או סתם דוסית. לעומת זאת חברות שלי לובשות קצר בשרוול ובחצאית אז יותר קל להן, אין להם בעיה לדבר עם בנים כל כך, ומרגיש לי שאני היחידה שמפסידה בסיפור, רק כי אני שומרת על ההלכה. אשמח לעזרה מה לעשות ובכללי על מקור הבנים בנות.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את מעורבבת בשני עולמות, מכאן הקושי הגדול שלך.
יש קהילות בהם הפעילות החברתית נפרדת לחלוטין: בנים בנפרד ובנות בנפרד. בקהילה כזאת יש לכל נער ונערה מסגרת חברתית שמתאימה לו. אבל זו לא הקהילה שלך.
יש קהילות - כמו הקהילה שלך - בהם המעגל החברתי מעורב. כך ברוב סניפי בני עקיבא. המסגרת מעורבת, בנים ובנות.
את מצויה במצב בלתי אפשרי - נפרד בתוך מעורב. לא פלא שרע לך, כי אי אפשר להתקיים מצב כזה.
יש לך שתי אפשרויות:
1. לעבור לחברה נפרדת - למצוא באזור שלך סניף נפרד או מסגרת נפרדת של פעילות או התנדבות. להצטרף אליהם, ולהרגיש שייכת באופן טבעי ביותר.
2. להחליט שאת בתוך החברה המעורבת - כמובן בלי לוותר על ההלכה! לבוש צנוע זו הלכה - על כך אל תוותרי בשום אופן.
נוכחות של בנים, מעגל של פעילות מעורבת - אין בכך איסור, לזה את יכולה להצטרף.
כך לא תרגישי שאת 'מפסידה בסיפור'. לא יהיה לך קשה לשמור על הלכות צניעות, ולא תרגישי שאתה יורדת או מוותרת על ההלכה מפני שלדבר עם בנים ולהשתתף במעגל בו יושבים גם בנים איננו איסור.
בתחילת דברייך כתבת: "המשפחה שלי נורא חזקה ודוסית" לכן הכרחי שההורים שלך יהיו שותפים להחלטות הללו, כדי לא לפגוע במשפחה שלך.