שאלה
מאוד הופתעתי מתשובתך, מצד אחד זה מרגיע ומנחם אך מצד שני מרגיש לי בעייתי לנהוג כך. הרי אי אפשר להתעלם מהעובדה שהסביבה החברתית משפיעה על האדם, כמו שיכולה להעלות אותו יכולה גם להוריד בהקשר רוחני. אני מאוד אוהבת את חבריי החילונים ואת בני משפחתי אך בעייתי לי לחגוג איתם חגים ובעייתי לי לצאת לחופשות משותפות כי הם נוסעים בשבתות ואוכלים לא כשר ובעיקר מחנכים את ילדיהם בדרכים שהן שונות מהשקפתנו, לכן גם על הילדים אני חושבת. אז כן אני מרגישה שאני צריכה להתחבר לחברה דתית כי כרגע הם אלה שמחזיקים בערכים בהם אני מאמינה, עליהם אני רוצה לחנך את ילדיי ואף לחזק את עצמי כי זה לא טבעי לי... מקווה שהבהרתי את הנקודה. אני מרגישה שבלי חברה כזאת שתספק לי תמיכה וקהילתיות הכול יכול לקרוס תחתיי ויהיה לי קשה מאוד להחזיק עוד בדרך הזאת, לפחות לא במלוא מובן המילה. תחושת הבדידות והניכור העצמי יעשו את שלהם ויגבו את מחירם. איך אפשר להשאר דתי ולא מעורער בדרכו בתוך חברה חילונית מבית?? לא נראה לי אפשרי.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני יוצא מתוך הנחה שיש לכם שייכות מרכזית למסגרות דתיות, על זה אסור לוותר:
וודאי הילדים צריכים חינוך דתי - תנועת נוער דתית. אתם שייכים לקהילה קבועה של ביכנ"ס. כל אלו יוצרים מעטפת דתית בסיסית שאי אפשר בלעדיה.
אני טוען שאין שום הצדקה להתנתק לגמרי מהחברה החילונית ומהמשפחה - חייבים להמשיך את הקשרים והחיבורים הללו.
וודאי צריך למצוא פתרון לחילול שבת ולאוכל לא כשר - עם רצון טוב אפשר למנוע זאת כאשר כל צד עושה וויתורים מצידו בהתאם ליכולתו.
למשל:
באוכל דואגים שיהיה גם אוכל כשר עבורכם.
בשבת - אם יש מפגש בשבת, אתם מגיעים כבר ביום שישי. אפשר שלא תהיה מוזיקה באירוע.
במקרים מסוימים שאין שום אפשרות למנוע חילול שבת - אתם לא תשתתפו, אבל אלו יהיו מקרים בודדים, שלא ימנעו את הקשר הקבוע שיש ביניכם.