חזרה בתשובה

שאלה

שלום רב,

אני ובעלי בתהליך התחזקות כבר מספר שנים, תהליך מאוד איטי והדרגתי כאשר כרגע אנו שומרים על רוב המצוות העיקריות, וילדינו נמצאים בחינוך דתי. בתחילה חשתי דחף חזק להתקדם בתהליך ורצון פנימי עמוק להתקרב לשם. אבל לאחרונה אני חשה קשיים רגשיים מאוד גדולים. אנחנו גרים עדיין באותו בית ואזור מאז שהתחתנו וזה קרוב להורים ולמשפחה כאשר אנו עדיין שומרים על קשרים עם חברים חילונים שאנו מאוד אוהבים. מצאנו גם חברים דתיים בסביבת ביה"כ אבל הקשרים בעיניי פחות משמעותיים ובאופן כללי אני מרגישה כמו עוף זר בתוך הקבוצה הזאת. זאת מנטליות אחרת, תפיסה שונה בהמון מובנים ומשהו תרבותי שלא קל לי לחיבור באופן טבעי, וכך אנו מוצאים עצמנו לרוב נפגשים עם חברה חילונית אך גם שם הקשרים אמביוולנטיים ולא קלים לי כבעבר. הדבר הזה יוצר אצלי קושי עמוק להמשיך בשינוי ולמנף אותו כי אני מרגישה מנותקת ולא מחוברת לאף קבוצה, לא לחילונים ולא לדתיים .. לא מוצאת את עצמי. מה גם שהמשפחה שלי לא מפרגנת לשינוי ואני מרגישה כמו מכבש שיושב לי על הנשמה.

ניסינו לפני שנה לעבור לישוב קהילתי דתי בעיקר מהסיבה הזו, לשנות סביבה ולאפשר לעצמנו יותר חיבור לאוכ' ולדרך אבל זה לא צלח מסיבות כלכליות ובעיקר כי בעלי פחות נמשך לחיים בישוב. לאחרונה אני חשה שאני ממש שוקעת בעצבות ודכאון על כך שאינני מוצאת את מקומי ומודה שלפעמים בא לי לזרוק הכול ולהמשיך בדרך שגדלתי בה ולו רק שאחוש שלווה נפשית של שייכות ודרך ברורה. וברור לי שזה יצר הרע ומחשבות לא טובות ולא נכונות אבל המצב הרגשי שלי מכריע אותי ואני חשה שאני זקוקה לשינוי ושאינני יכולה להמשיך כך יותר. אשמח ממש לדעתך ועצתך כיצד כדאי לי לנהוג ואיך להתמודד עם המצב. אציין שבגלל העצבות שלי בעלי הבין שאולי כדאי שוב לנסות להקלט לאותו ישוב אך הוא הבהיר כי איננו מעוניין בכך מכול הלב ועושה זאת בשבילי, אבל אני חוששת שהוא לא יהיה שמח שם ובסוף יאשים אותי בתסכול שלו.... לא יודעת כבר כיצד לנהוג או מה לעשות.

תשובה