נפילות בקשר עם בן

שלום

כמה הבהרות בהתייחס לדברייך:

א. מאוד קשה, עד בלתי אפשרי, להיות בקשר קרוב לאורך תקופה ארוכה ללא נישואין בלי ליפול.

ב. רגשות אשם שמתעוררים כאשר אדם עובר על רצון ה' זה דבר טוב ובריא שיש בנפש. אם אין לאדם רגשות אשם על מעשים לא טובים זה מעיד על כך שהוא כבר במקום בעייתי מאוד. זה שיש לך רגשות אשם זה מעיד שקיימת בתוכך סלידה וריחוק מהחטא וזה סימן טוב. חז"ל אמרו ש'כל העושה דבר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו כל עוונותיו'.

ג. לגבי הכעס של הקב"ה - הקב"ה לא מפסיק לרגע לאהוב אותך בתור בתו, ובמיוחד בגלל שהוא יודע מי את באמת ומה הרצון הפנימי האמיתי שלך. עם זאת, ברור שכאשר מופיע חטא במציאות ובאדם יש בכך חיסרון כואב במציאות, וזה מה שנקרא שהקב"ה כועס ויש סוג מסוים של ריחוק.

ד. את ממש טועה במה שכתבת שאין שום קשר ל'דתייה'. העובדה שאת עושה את כל הדברים שכתבת, והעובדה שאת שומרת על צניעות בלבוש, והעובדה שאת מתביישת ומצטערת כל כך על הנפילה, מעידות עד כמה את באמת מחוברת וקרובה. דווקא בגלל זה הכאב והצער קיימים.

ב"ה שהקב"ה ברא את הדבר המדהים הזה שנקרא תשובה, שמאפשר לנו לתקן את עצמנו ולעולם לא להתייאש מאפשרות התיקון.

ה. למעשה אני ממליץ כך: הדבר הכי חשוב זה לעשות את תהליך התשובה, כלומר כמו בכל מעשה עבירה, התשובה היא הצער והחרטה (שכבר קיימים אצלך), הוידוי לפני ד' והקבלה לעתיד, וכמו שכתוב בספר מסילת ישרים בפרק ד': "בהיות השב מכיר את חטאו, ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו".

בנוסף, כדי שזו תהיה תשובת אמת, את צריכה לראות במה את יכולה להתחזק עוד ולהתרחק באופן מעשי מאפשרות החטא, באופן שירחיק את אפשרות הנפילות (למשל להתרחק מאוד מייחוד, במיוחד עם אותו אחד, ואם שייך עם הזמן להתקדם לכיוון הקפאת הקשר בינתיים, עד שחתונה תהיה רלוונטית, זה כמובן עדיף).

אחרי שאת עושה את הדברים האלה תרחיקי מראשך כל מחשבה רעה של ייאוש, עצבות והאשמה עצמית, אלא תשמחי על זה שזכית לשוב אל ה', ותשתדלי לעבוד אותו בשמחה ולהתקדם בהדרגה כל הזמן.

אני ממליץ לך גם על הספר של הרב והרבנית שפירא 'תשוב תחייני'.

בהצלחה רבה