זיווג

שאלה

שלום כבוד הרב.

יש לי שאלה.

יש לי חברה ממש טובה, הכי טובה- כמו אחות.

אני והיא כל היום ייחד, חברות שנבנתה שנים-חברות אמיתית.

היא בת בית אצלי, ואני גם פה ושם אצלה…

אני חולה על המשפחה שלה הם הרבה אחים והורים מהממים!

יש לה אח, צדיק יירא שמים, בכל לב טוב, בכל הזדמנות לומד, זורם משפחתי ואיש שיחה נהדר.

אין בנינו יותר מידי קשר חוץ משבתות פה ושם שאני מבקרת.

אני באמת חושבת שאם אני והוא נצא לפגישות למטרת הכרות וחתונה זה לגמרי יילך טוב בנינו.

יש בו כל מה שאני מחפשת באבא לילדיי.

אבל.

אני מאוד מאוד חוששת מלעשות צעד בנושא.

אם לא הייתי חוששת לא הייתי כותבת לך.

לזרוק לחברה שלי מילה בנושא לא בא בחשבון מבחינתי, זה מביך אותי ברמות של כואב בבטן, יחד עם זאת לא בא לי שמישהי קרובה אליי תשאל מישהי קרובה אליו והוא ינחש שאני רוצה לצאת איתו…

הסיטואציה מאוד לא נוחה לי

ומרגישה תקועה.

מרגישה שאני יכולה לכרות כאן את גורלי

שבחוסר ההשתדלות שלי אפסיד אותו.

בא לי להחזיק באמונה ש- אם זה שלי, ואם הוא זיווגי, אז זה יגיע אליי! (ורק אצטרך להסכים)

אמא אומרת שהוא מכיר אותי ויודע מי אני ושאם הוא היה שם לב אליי אז היה קורה משהו מצידו כבר מזמן.

אני ממש אובדת עצות

מעורערת

צריכה את עזרתך בנדון.

תשובה