קיום עצמי

שלום וברכה

שאלה יפה שאלת.

מבין התשובות השונות האפשריות - אני יכול להציע לך רק את זו שאני קרוב אליה, ואפשר שתמצא תשובה טובה יותר במקום אחר.

איני מאמין כל כך בסינתזה.

את הסיבות לכך תוכל לקרוא כאן בדברי הלל צייטלין זצ״ל:

https://s3.eu-west-1.amazonaws.com/cdnmedia.toravoda.org.il/wp-content/uploads/2019/02/%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95-%D7%93%D7%A3-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.doc

נראה לי יותר לנוע בין הקצוות.

לאמור: לא לחתור לתשובה אחת בלבד, אלא לחוויות חיים תנודתיות.

לעתים לחיות חיים קיומיים של ממש.

לעתים בביטול.

זה יכול להיות קשור למועדי זמן: ביטול הוא תחושת חיים עמוקה מאוד, לדוגמה, בפורים. כשלא יודעים. ברמות מסוימות בימים הנוראים. בפסח יש חוויית ביטול מסוימת, שהמצה מבטאת אותה.

ואילו בדרך כלל, לחיות חוויה עמוקה מאוד של קיימות. ממשית. לא לחתור אל האין כי אם אל היש. במובן המלא של הדברים.

וכך נעים לכאן ולכאן וחווים את שתי החוויות.

כל טוב