כיצד לנהוג עם אדם שנכנס לחנות ומעביר את הזמן אצלי

שלום וברכה

זו כמובן שאלה עדינה ורגישה מאוד, שהלוא גם לך מותר לחיות את חייך כפי שאתה רוצה, ואינך חייב להיות משועבד לשעמומו, וגם הוא נמצא במצוקה ומוצא אצלך תחושה של אוזן קשבת. פתיחת הלב והוצאה מהבדידות היא חלק בלתי נפרד מהצדקה הגדולה שאנו יכולים לעשות האחד עם השני.

מה אני מציע אפוא לעשות ?

להשוות את המצב הזה לדיני צדקה. גם בדיני צדקה, אין אדם פרטי חייב למלא את כל צרכיו של הנזקק, ומאידך גיסא נאמר "אל תשב בני דך נכלם", ואין אנו רשאים להשיב את פני המבקש ריקם. בפועל, אנחנו נותנים מעט, כפי מסת ידינו, ובכך גם פותחים את הלב, וגם לא משתעבדים לכך.

נראה כי אתה יכול לנהוג באופן אופן גם בצדקת זמן שאתה נותן. אתה רשאי על פי ההלכה, וגם במישורים האנושיים, להגדיר לעצמך כמה אתה כן מוכן לתת לו, וכמה זמן כן לייחד עבורו – ואת זה לעשות. מעבר לכך – אתה לא חייב.

הטוב ביותר הוא אם היית יכול לדבר איתו בעדינות, ולומר לו כי תשמח שהוא יבוא (נניח) פעמיים בשבוע בלבד, ויניח לך לעשות את עבודתך ואת רצונך, ובכך תשמח איתו ביחד במפגש איתו, ובד בבד שזה לא יכביד עליך יותר מידי.

האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?

כל טוב

ערב טוב הרב שרלו.

אני בעלים של חנות תכשיטים בצפון הארץ. יש אדם מסויים, פנסיונר, שנכנס אליי כמעט בכל יום ולפעמים יוצר מפעם מפעם אחת..לדעתי המטרה שלו היא להעביר את הזמן אצלי. בד"כ הוא נכנס שאין לקוחות אבל גם כשאין לקוחות אני לרוב עסוק במחשב. הוא מספר לי סיפורים עליו ועל טיולים שלו ועל דברים שהוא קנה וכו'..במחילה הרב, זה פשוט לא מעניין אותי..אני מעדיף במקום לשמוע אותו לעשות כל כך הרבה דברים אחרים..כיצד עליי לנהוג? האם יש פה עניין של כבוד ועליי להקשיב לו או שאני יכול לעשות דברים שיגרמו לו להבין שאני עסוק; לפעמים אני מבקש שיתקשרו אליי כדי שיבין שאני לא יכול לדבר איתו. האם זה בסדר? אשמח לשמוע את דעת הרב.