שאלה
אני א מיני נשוי לאשה מזה מספר שנים. גיליתי עם הזמן שאינני נמשך ליחסים כלל וכלל. אני עושה זאת רק בכדי לרצות אותה. ומשתדל מאוד שלא תרגיש בכך. אני אפילו לפעמים מזייף תחושות כך שיראה כאילו אני חפץ בכך.
רציתי לשאול.
1. האם זה ראוי לא לשתף אותה בכך? יש לנו באמת אהבה חוץ מהקטע הזה.וגם ילדים. ויתכן שאם אפרט את הרגשתי הכללית האמיתית בנושא, זה יפרק את התא המשפחתי.
2.האם עלינו להקפיד על כל ההרחקות בתקופות האסורות? כי חיבוק לדוגמא ממש לא מביא אותי לידי עבירה.
תשובה
שלום
ראשית, אשריך על מאמציך הגדולים לשמח את אשתך בדבר מצוה. זה מעיד על גודל נפשך ועל מידת הטוב שיש בך.
1. אני חושב שמכיון שכעת אתה נשוי ויש סיכוי שזה יפגע בשלום הבית, נכון לא לספר עדיין על העניין.
נראה לי שכדאי לשקול לפנות לאיש מקצוע שמתמחה בתחום ולהתייעץ איתו האם יש צורך ומקום לעבור איזשהו טיפול, שיעזור לבחון ממה נובעת חוסר המשיכה שלך, והאם יש דרך לעורר אותה, לפחות ברמה מסוימת.
אני ממליץ על 'המכון הישראלי למשפחה' או על 'חוסן'.
בהמשך הדרך, אני חושב שנכון להתייעץ עם אותו איש מקצוע, מתי וכיצד נכון לפתוח את הנושא מול אישתך.
אגב, חשוב שתדע, שיש עוד אנשים, ובמיוחד נשים, שהנושא פחות מעורר אותם, ובכל זאת הם מקיימים חיי נישואין מאושרים.
2. ההרחקות אינן תלויות ברמת העוררות שהקרבה גורמת, אלא נאסרו באופן כללי על ידי חז"ל (או מן התורה לפי חלק מהשיטות), ולכן ההלכה נוגעת גם אליך, כמו אל כל אדם אחר.
בהצלחה רבה (ומוזמן לפנות שוב לפי הצורך)