שאל את הרב

שידוכים: הסתרת מידע על ידי שדכן

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 03/02/23 07:55 יב בשבט התשפג

שאלה

בס"ד

מותר לשדכן להוציא לשידוך בחור דתי בן 45 נכה פוסט טראומטי שלוקח כדורים? ( לבחור אין זיקפה בגלל כדורים נגד חרדות אך הוא מאוזן נפשית) בשיחה איתו לפעמים פעם בחודש מתעורר אצלו ייצר מיני בבוקר... אך אין לו מושג אם הוא בכלל מתפקד בעקבות האיסור הדתי שאסור לאונן ולהוציא זרע. אני שמח שהוא כנה ואמיתי... אך ברצוני לדעת אם מותר לשנות בדיבור ולא לספר למשודכת על הנושא הזה... על מנת שהוא יזכה להתחתן. הפסיכיאטר שלו אומר שאי אפשר להחליף את הכדורים וכל סוג של כדור יש לו השלכות על תפקוד מיני... מותר לו לצאת לשידוך? והאם אני כשדכן עובר עח איסור מרמה... כלפי הבחורה...? מצד שני זה דבר אישי ואולי היא צריכה לגלות את הדבר לבד אחרי שהם יתחתנו... ואולי היא תשמח בו.... אף על פי שהוא ללא ייצר מיני חזק... הוא יכל להגיע לזיקפה זה בטוח... על סמך מה שהוא סיפר לי.. אך זה פעם... שבועיים פעם בחודש... אך הוא לא מוציא זרע... הוא גם לא ייצרי כמו בחור צעיר בן 18.. אז לקחתי את זה בחשבון.. שבגיל 45 הייצר כבר לא כמו פעם.

אשמח להתייחסות האם זה בסדר שיצא לשידוך...

תשובה

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה הרגישה והעדינה הזו.

אנו כותבים עכשיו בצהר לאתיקה חיבור גדול על אתיקה בשידוכים, ושאלות מעין אלה עולות לא אחת – בין כאשר מדובר בחובת הגילוי שבין הבחור והבחורה, ובין כאשר מדובר בחובת השדכן.

נקודת המוצא היא שגם בחור בגיל הזה, שהוא נכה פוסט טראומתי ואין זיקפה – הוא חלק מ"לא טוב היות האדם לבדו", וזכאי לחפש בת זוג, כדי לצאת מאותו מצב שהוא "לא טוב". גם המאותגר נפשית ופיזית הוא אדם לכל דבר.

אולם, אסור בשום פנים לעשות זאת על ידי הסתרה של נושאים מהותיים לנישואין. אל תעלה על דעתך לבנות את דרך עבודתך כשדכן על ההנחה ש"אחרי החתונה זה יסתדר", או על משפטים כמו "בסופו של דבר היא תשמח שהיא נשואה". האיסור נובע מכיוונים שונים, אך יש בו שלוש סיבות עיקריות: ראשונה בהן היא גניבת הדעת, בתחום בין אדם לחבירו, כלפי הבחורה, ומדובר בגניבת דעת חמורה מאוד מאוד, הנוגעת בשורשי הקיום; שניה בהן היא האפשרות שבכלל מדובר בקידושי טעות, והם לא יהיו נשואים, אם החתונה נעשה בלי ידיעת מידע זה על ידי הבחורה; שלישית בהם היא העובדה שסביר מאוד להניח שזה גם לא יצליח, וכשהתחום הזה יתגלה יהיה פיצוץ גדול ועוגמת נפש בין כל הקשורים בחתונה זו, ועל כן זו הליכה אל עבר פי תהום. המוסר, ההלכה והאנושיות שוללים אפוא כל היתר להסתיר את הדבר. הדבר פשוט אסור באיסור חמור.

ברם, עדיין קיימת השאלה מתי חובה לספר על כך. כאן הדבר מורכב יותר, שכן בד בבד עם חובת הגילוי – יש סיבות רבות שהתהליך צריך להיות מדורג, ועיקרן: כך למעשה מתרחש בכל תהליך של פגישות, ושני הצדדים יודעים זאת. כלומר: כל מי שנכנס למהלך השידוכין עושה זאת על דעת אופיין של פגישות, שבתחילתן כל אחד מציג את הצד היפה שבו, ואת הצד המרתק והמעניין, ובהמשך מורידים את המסכות, והכנות מתפשטת גם לתחום החסרונות, הבעיות וכדו'. וכיוון שכולנו לא מושלמים, ולכולנו יש חסרונות – זהו חלק בלתי נפרד מתהליך ההיכרות. זו גם הזדמנות להזכיר לכולנו את העובדה הזו: אנחנו מאוד לא מושלמים, ואף על פי כן רואים את עצמנו כראויים לקשור קשר של ברית קודש עם בן/בת זוג, ועל כן טוב שנצא מנקודת הנחה שגם מי שאנו נפגשים עימו אינו מושלם, ואף על פי כן אפשר שהוא ראוי לקשר כזה.

ואף על פי כן, במקרה שאתה מתאר, מדובר בדבר מה שהוא מהותי כל כך, שאפשר שמדובר בגניבת הדעת ובעוגמת הנפש כבר בשלב הראשון.

על כן, מה שאתה צריך לומר לבחורה הוא שמדובר בבחור מאתגר, עם בעיות פיזיות ונפשיות, שעליהם לדבר על כך בתהליך ההיכרות, ולרדת לשורש העניין. אם היא מסכימה להיכנס לתהליך הזה – לחיי, ואלו שיקולים שלה. לך אסור שלא לתת לפחות את המידע הזה, כי אחרת אתה שותף בשלוש הפגעים הגדולים שמנינו לעיל.

אם יש לך זמן, אשמח אם תאזין לפודקסט על אתיקה ושידוכין: https://bit.ly/3YkPMM9

כל טוב ושבת שלום

כתבות נוספות