למה שלא יהיה לי חבר בגיל ההתבגרות?

אהלן גם לך :)

כיף לקרוא את השאלה שלך. היא טובה, מדויקת, רלוונטית לרבים מאיתנו, ובוגרת. נכון וחשוב לשאול שאלות גם אם התשובות עליהן מורכבות, או לפעמים לא מספקות עד הסוף. זה מקסים בעיניי.

קודם כל, באלי להתייחס רגע למה שביקשת- דעתנו. בסוף היא רק דעה. יש שיסכימו איתה, יש שיחלקו, יש שיוסיפו, היא לא בהכרח נכונה, או לא נכונה.

ולענייננו, את ממש צודקת במה שכתבת ובתחושות שנלוות לדבר הזה. התייחסת בשאלה שלך לנושא של חבר בגיל 14. זה נושא חשוב שמעסיק אותנו המון בגילאים האלה, ובעצם בחיים, באופן כללי. זה יכול להיות מסקרן, מרגש, מעניין. וזה ממש בסדר וטבעי. זה חלק מאיתנו. אני חושבת שבשאלה שלך ענית בעצמך על התשובה (איך מורות אומרות? התשובה נמצאת בגוף השאלה ;) ) עצם ההבנה שלך לכיוון של התשובה בעצם מראה שאת חושבת על הנושא, רוצה להכיר אותו, להבין יותר, ולהעמיק. זה חשוב.

אני חושבת שכשמגיעים מבית דתי/ שאנחנו דתיים מעצמנו, יש לנו השקפה מסוימת, דרך חיים שהיא מכוונת מטרה, קו ברור של אסור ומותר, של מצוות ועבירות, של כן ולא. למרות שלא תמיד אנחנו מקבלים תשובה מוחלטת וברורה על כל דבר. וזה לא רע, בעייני זה דווקא משאיר אותנו למחשבה עמוקה עם האמת שלנו, וגם תמיד מאפשר לשאול אחרים, להעמיק יותר, לברר, לדעת. לפעמים, כשיודעים עם מה מתמודדים, קצת יותר קל. למרות הקושי של ההתמודדות עצמה.

למשל, במצוות כיבוד הורים אנחנו מצווים לכבד את ההורים שלנו (חידשתי אה..), אבל יש לזה סיבות. ועדיין, זה לפעמים יכול להיות מורכב, מעצבן, קשה. אני חושבת שלדעת את הסיבות, לנסות להבין ולחשוב עליהן, לגמרי עדיף מאשר לעשות משהו כמו תוכי בלי להבין למה אני עושה את זה. ממש כמו שכתבת- קשה להילחם ביצר בלי תשובה מספקת, וגם איתה, אם יש, זה מספיק קשה לפעמים.

אם נחשוב על זה רגע תכלס, מה המטרה שלנו בלהיות עם חבר? מה אנחנו מצפים שזה ימלא לנו בחיים? מה אני באמת חושבת על זה?

את האמת, חבר בגיל צעיר באמת יכול להיות נחמד. מישהו לדבר איתו, לבלות איתו, לצחוק, להתווכח לפעמים. למרות זאת, חשוב להבין שכל הדבר הזה כולל עוד דברים מעבר לחלק הכיפי של הסיפור. לדעת לדבר נכון (תקשורת נכונה עם השני), להתווכח כשמגיעים לסיטואציה כזו, ועוד כל מיני. למשל, החלק שעלה לי הוא החלק של המגע. כתבת שאת דתייה, ככה שאני מניחה שזה רלוונטי לכאן.

אז, מה אפשר לעשות?

1. קודם כל, אני רוצה להתמקד יותר בנקודה של שמירת נגיעה. מבחינה דתית זה נושא בסיסי מדובר וחשוב, ונראה לי מתאים לשאלה שלך. אולי זה סוג של בסיס להבנה של התשובה אותה אנחנו מחפשים (לשאלה- למה לא בעצם?)

מצרפת לך קישור שתוכלי להציץ בו ולהעמיק קצת יותר.

זה קטע שמדבר על שמירת נגיעה, גם כשהמגע לא מיני, תהני :)

https://www.makshivim.org.il/post/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%92%D7%9D-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A2-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%94

אולי זה קצת ירחיב את ההסתכלות על חבר בגיל הזה- האם כן או לא? מה את חושבת?

2. להילחם עם היצר- ולא בקטע רע.

אנחנו יודעים שיש בנו יצר טוב ויצר רע. אי אפשר להתעלם מהם, אנחנו פשוט נדרשים להתמודד מולם. להילחם עם היצר לא אומר דווקא לרמוס אותו, לצאת נגדו לקרב. אני מציעה דרך קצת שונה שאולי תתאים לחלק מאיתנו. אנחנו יכולים "להגיע" ליצר, ולהכיר בו. לא לפחד ממנו. לומר לו כביכול: "אני יודע שאתה כאן, אני יודע מה אתה מנסה לעשות, אבל סורי, אני יודע גם מה אני רוצה, וזה לא משהו שאתה אמור לקבל"

זאת אומרת, להכיר בדחפים שלנו, ביצרים שלנו, להבין שזה חלק מהאנושיות שבנו, כי אנחנו לא מלאכים, וזה חלק ממה שמייחד אותנו. לזכור שזה אולי לא יהיה קל, אבל אפשרי. זה חלק מהחיים ואיך אומרים? כשאלוקים נותן נסיון לאדם, הוא גם נותן לו כוחות להתמודד איתו.

3. להמשיך לחפש תשובות, ותמיכה

שווה להמשיך ולברר עם אנשים שיכולים לעזור. למשל, מחנכת, יועצת מבית הספר או מהאולפנה, חברה או אחות קרובה, אנשים שרוצים בטובתנו ישמחו לעזור לנו. אם הם מכירים אותנו אישית, אז בכלל. זה יכול להיות נוח לפנות אליהם (כמובן שתלוי מי, ועד כמה מרגישים איתם בנוח).

באותה נשימה, מזכירה שאנחנו ממשיכים להיות כאן.

לסיכום, התייחסנו לתחושות שלנו בתקופת ההתבגרות, וגם באופן כללי. העמקנו גם קצת בהשקפה דתית, הצענו כמה כיוונים לפעולה. להעמיק בנושא באופן עצמאי, לצאת למלחמה עדינה עם היצר, ולהעמיק בנושא בעזרת סביבה נוחה.

אני מזמינה אותך לחזור אלינו דרך שאלה חדשה באתר בקישור הזה: https://www.makshivim.org.il/ask-away.

זמינים גם בשיחת טלפון: כוכבית 8298, וגם בווצאפ במספר: 052-468-3927.

אל תהססי לשלוח הודעה, לעדכן איך הולך, להתקשר, או לשמור אותנו באנשי קשר,

נשמח לדבר איתך.

מאחלת לך המון בהצלחה

הילה

מוקד חברים מקשיבים