נטילת ידיים ללחם ואחרי שירותים

שאלה

שלום לרב ,

הקדמה ;

כאשר אדם נצרך לבית הכיסא לפני סעודת לחם , היות וצריך ליטול ידיים ולברך אשר יצר וגם ליטול ידיים לסעודה די בנטילה אחת.

ויש להימנע מדיבור כלשהו מתחילת תהליך הנטילה לברכת "על נטילת ידיים" וכן בניגוב הידיים היות והניגוב גם הוא חלק מתהליך נטילת הידיים .

וברכת אשר יצר מהווה הפסק בין ברכת "על נטילת ידיים" לברכת הלחם , בוודאי לפני הניגוב שאין לדבר כלל וגם לאחר ניגוב הידיים וברכת הנטילה, תהווה ברכת "אשר יצר" הפסק לברכת הלחם , ולהשתהות עד לאחר ברכת הלחם זה גם יהווה הפסק גדול מדי לברכת "אשר יצר" .

אז קראתי להלכה שכאשר אדם סמוך לסעודת הלחם ונצרך לבית הכיסא כשיוצא שוטף את ידיו היטב (ללא כלי) ומברך אשר יצר ומיד לאחר מכן עם הנטלה נוטלים בסדר נטילת ידיים לסעודה ,מברכים על נטילת ידיים ומנגבים וכך אין הפסק בין ברכת על נטילת ידיים לניגוב והכל נפתר בנטילה אחת.

עכשיו לאחר ההקדמה ומקווה שהבנתי נכון את ההלכה למקרה שבו יש סמיכות ממשית לסעודה , שאלתי היא כזו :

מה קורה כאשר עומדים לברך על הלחם אבל רק בעוד מספר דקות בודדות ולא סמוך ממש כיצד נוהגים ? לדוגמה ;

1.חשבתי כשחוזרים מבית הכנסת ביום שישי ונצרך אדם להתפנות , כיצד ינהג ? הרי בעוד רגע עומד ליטול ידיים לבציעת הלחם , אומנם לא ממש מיד היות ויש השתהות קטנה(שירי שבת ,"שלום עליכם" וכו') ומקדשים על היין , ורק לאחר מכן על הלחם.

האם גם כאן צריך לשטוף את הידיים ללא נטלה לנגב ולברך אשר יצר , ורק לאחר הקידוש ליטול ידיים עם הנטלה ולברך על נטילת ידיים או שיש ליטול ידיים פעמיים היות ויש השתהות קטנה?

2.מה קורה כשאדם נמלך בדעתו ולא היתה כוונתו לסעודת לחם אך כבר נטל ידיים לברכת אשר יצר כיצד ינהג ? לדוגמה : יצא מבית הכיסא ללא כוונה לסעוד סעודת לחם , נטל ידיים לסירוגין ניגב ובירך אשר יצר ..ואחרי 5/10 דק' החליט לאכול לחם והוא יודע על עצמו ששמר על קדושת הידיים, כיצד לנהוג הרי ידיו נשמרו בקדושתם?

תשובה