שאל את הרב

איך להגדיל את המעגל החברתי שלי?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 21/12/22 12:31 כז בכסלו התשפג

שאלה

שלום:)

תמיד הייתי הטיפוס הביישן שלא מוקף בהרבה חברים, וכשאני רואה את אחיי יוצאים בחגים כגון פורים או אפילו סתם בסופי שבוע זה טיפה מעורר קנאה. אבל זה לא העיקר, מה שלפעמים מציק זה אולי המשפחה, ״למה את תמיד בבית?״ ״לא משעמם מול המסכים?״ וכו׳ וכו׳.

כמעט כל סגולה או כל תפילה שאני קוראת (עוד מגיל קטן) אני מבקשת להיות מוקפת בחברים טובים.

תמיד מדברים על פרנסה או זוגיות, אבל לדעתי גם החברים שילוו אותך זה קושי ומשהו שחשוב לנו, היצור החברתי.

בסופו של יום, אני לא דואגת, אני סומכת על הקב״ה, יש עוד מסגרות בחיים מלבד ביה״ס ואני סהכ טיפוס דיי חברותי, פשוט ביישן. אבל הבעיה שלי היא לא העתיד, אלא ההווה - עוד מעט חופש חנוכה וזה מבאס שעוד חופש שאני אשב כל היום בבית ואשן עד הצהריים. גם המרדף הזה שתמיד אומרים ״תנצלו את גיל ההתבגרות״ ״זה הזמן לעשות טעויות״, לבנתיים אני רק נשארת במקום.

ברוך השם אני לא לבד חלילה, יש לי חברה או 2 (אפילו 4), אבל הן חברות בביה״ס, ולא חברות לחגוג איתן יום הולדת או משהו כזה.

חנוכה זה חג של ניסים ונפלאות אז אני אמשיך לבקש על זה, אבל מה ההשתדלות שאני יכולה לעשות בתור אדם ביישן? הייתי שמחה לדעת על חברויות מבחינת היהדות ואיך להגדיל את המעגל החברתי, תפילות ואפילו סתם על ביישנות או על גיל ההתבגרות

תודה מראש!

תשובה

היי!

קודם כל אני שמחה שאת פונה אלינו.

את מעלה כאן עניין חשוב ומעניין שהרבה מהמתבגרים מתעסקים בו וחושבים עליו.

כשנכנסים לגיל ההתבגרות כמו שאת אומרת- נושא המעגל החברתי נהיה לנו חשוב יותר והוא באמת יכול לעזור לנו ללמוד מיומנויות רגשיות וחברתיות, לפתח את תחושת השייכות שלנו והביטחון העצמי ועוד...

לכן אני חושבת שעצם ההתעסקות שלך בנושא בימים האלו זה כבר חלק מהתהליך טבעי והגיוני ומראה שאת רוצה לעבור שינוי בנושא ובעיניי את מתחילה דרך נכונה כבר בעצם העניין שפנית אלינו ואת חושבת וחוקרת את הנושא.

כל אחד מאיתנו מגיע לנושא החברות מנקודת פתיחה אחרת, לכל אחד מאיתנו יש כל מיני מאפיינים ותכונות אופי שגורמים לנו להיות יצורים חברתיים יותר או פחות.

יש אנשים שמספיקים להם שני חברים שהם מסתובבים איתם בהפסקות בבית הספר, שהם יכולים ללכת לשבת איתם בקפיטריה, ושאם הם חולים יום אחד יהיה להם ממי להתקשר לבקש את החומר שהפסידו. ויש אנשים שזקוקים ליותר מזה- שצריכים להיות ב"מוקד" העניינים שבכיתה, לדעת על כל אירוע ומסיבה, להיות חלק מהמארגנים שלה, לרוץ מחברים לחברים ולמלא חלק נכבד מהיום בחברים וחברות, אפילו בקיצון של הדבר ממש להימנע מלהיות לבד בבית. וכמובן שזאת סקאלה, זה לא שחור ולבן- כל אחד מאיתנו ממוקם בתוך הסקאלה הזאת וזה גם משתנה בתקופות שונות בחיים שלנו.

ממה שאני שומעת ממך אני חושבת שמה שאת מתארת זה תפילה ורצון שמתעורר בך לאחרונה- למצוא את עצמך בסקאלה הזאת מחדש, ואולי באמת באיזה שהי נקודה באמצע, בין הרצון להיות ביחד, לבין הרצון להיות בשקט שלך.

מצד אחד את בחורה ביישנית יותר, שלא מעוניינת להיות בלב העניינים, שאוהבת את הבית שלה והשקט שלה, אבל מצד שני כן רוצה להגדיל את המעגל החברתי ולחגוג ימי הולדת עם חברות, לצאת לבלות בחופשת החנוכה ולא רק לנוח ועוד...

אני חושבת שזה רצון טבעי וטוב שיש לך, ושהוא לגמרי אפשרי! יש לא מעט דברים שאפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר וגם כדי לשנות את המצב כמו שאת רוצה:

1. האם חשבת לנסות לפתח את הקשר של החברות שציינת כאן כ"חברות בית ספר"? אולי אפשר גם לחגוג איתן יום הולדת? את יכולה להתחיל בלחגוג להן את בעצמך- לנסות לבדוק מה תאריכי היום הולדת שלהן ולקנות להן מתנה קטנה, או לכתוב להן ברכה, או אפילו להביא להן בלונים לבית הספר וככה להתחיל שגרה בניכן של חגיגות יום הולדת, אני מניחה שהן מאוד ישמחו.

יש כל מיני דרכים נוספות שאפשר לחזק את הקשר- להזמין אותן בצהריים אלייך הביתה, או לקבוע ללכת לסרט באחד הערבים הפנויים.

באופן כללי לנסות ולהפוך את הקשר שלכן גם לחברות מחוץ לשעות בית הספר.. נכון, צריך אומץ בשביל זה, אבל כמו שאני מניחה שאת היית שמחה אם אחת מהן הייתה עושה את זה ועוזרת אומץ, ככה אני חושבת שגם הן ישמחו.

יש לך שליטה ובחירה בנושא, אין דרך "אחת" למה היא חברות. אין סטנדרט מסוים שצריך להיות לכולם, או גיל מסוים שבו צריכים להיות מספר של חברים ואנחנו חייבים ליצור את זה. באופן כללי חברויות ומערכות יחסים הם דבר דינמי ויש לנו את הבחירה להחליט מה מתאים לנו ולסובבים אותנו.

2. מהן הפעילויות ששאר הבנות בכיתה עושות בחופשת החנוכה?

אפשר לנסות להבין מהן ולהצטרף. אני מניחה שבחלק מהימים כולן ינוחו ויהיו במיטה ואפילו מול המסכים, בחלק מהימים יהיו עם המשפחה, ובזמן הנותר יבלו עם החברות. אני חושבת שאם תשאלי ותראי מה שאר הבנות עושות את קודם כל תרגישי יותר טוב עם עצמך כי אולי תביני שרובן גם מבלות בבית וגם מבלות עם המשפחה חלק ניכר מהזמן. וגם, ואפילו חשוב יותר, הן יכולות לתת לך רעיונות למה אפשר לעשות בזמן הפנוי, ואפילו להזמין אותך להצטרף אליהן לחלק מהבילויים.

אני יודעת, גם הדבר הזה דורש הרבה אומץ, אבל לפעמים אם לא מנסים לא יודעים... את יכולה לנסות רק מלשאול אותן מתוך התעניינות, ואם את מרגישה שהן נחמדות ומפתחות איתך שיחה, גם לשקול להצטרף אליהן לחלק מהדברים.

3. להיות שלמים עם מי שאנחנו- אני חושבת שזה חשוב בשאלה שלך רגע להתעכב על זה. כמובן שאפשר גם להשתנות ולשנות מה שמפריע בחיים שלנו ויש בידינו את השליטה! אבל נשמע לי שחלק ממה שם מפריע לך אולי קשור למה הסביבה שבחוץ תחשוב "למה את בבית?" "לא משעמם מול מסכים?". אך האם את בעצמך חושבת שלהיות בבית זה בעייתי? שמסכים זה משעמם? יכול להיות גם שכן ואת תרצי לשנות, אבל אני חושבת שאפשר למצוא גם צדדים חיוביים בלהיות ה"טיפוס הביישן" שאוהב גם להישאר בבית, ולא להכניס כעס ותסכול לתוך העניין אלא להיות שלמה עם הצד הזה בך ולראות בו גם את היופי והטוב ובמצבים מסוימים גם לנקות רעשים מסביב ודעות של אחרים.

4. כמו שאמרת בעצמך- מלבד בית הספר יש עוד מקומות שאפשר להרחיב את המעגל החברתי שלנו בהן- חוגים, תנועות נוער, תחביבים, חדר כושר, התנדבויות ועוד ועוד. יש כל כך הרבה מקומות בהן יש לנו הזדמנויות נהדרות להכיר אנשים טובים ומגוונים! אולי כדאי להרחיב את תחומי העניין באופן כללי, ועל הדרך לרכוש חברים חדשים! מתוך זה שאנחנו במרחב חברתי ואנחנו עושים דברים שעושים לנו טוב אנחנו יכולים להיות ערניים להזדמנויות ויש לנו יכולת ליצור הזדמנויות שמעניינות אותנו.

ולסיכום: תיארת בשאלה שלך תחושות חשובות בנושא המעגל החברתי בגיל ההתבגרות, דיברנו על כך שאין איזשהו סטנדרט אחד ויחיד של חברות שכולם צריכים לפעול בצורה מסוימת וחברות היא דבר אחיד, אלא שזה משתנה ודינמי והעיקר ששני הצדדים ירצו במערכת היחסים הזאת ותהיה איזשהי הדדיות. אפשר כמובן ליצור את ההזדמנויות האלה בעצמינו- אם בחברות שכבר קיימת ונרצה לפתח אותה ליותר ממה שהיא ולהציע את זה לצד השני, ואם בלפתח את עצמינו ע"י התנדבויות, תחביבים ובכך ליצור עוד מעגלים חברתיים. אפשר כמובן לפתח שיחה עם הבנות בכיתה על התכנונים שלהן לחופשת חנוכה, וגם אם זה כבר מאוחר מידי לחופשת חנוכה הזאת ספציפית- אז התכנונים שלהן לאחרי שעות בית הספר, לסופי השבוע ולחופשים אחרים שיהיו.

אני יותר ממזמינה אותך לפנות אלינו ולהמשיך את השיח החשוב הזה, להרשות לנו ללוות אותך בתהליך ובמה שעולה בדרך. את מוזמנת לכתוב שאלה חדשה באתר (אני אצרף כאן גם קישור ישיר לטופס לשאלה חדשה אם תרצי) https://www.makshivim.org.il/ask-away ובנוסף לזה אנחנו זמינים גם בשיחת טלפון:

כוכבית 8298, וגם בוואצאפ במספר: 052-468-3927.

מוזמנת בשמחה לשלוח הודעה ולספר מה איתך, להתקשר אלינו או לשמור אותנו באנשי קשר!

בהצלחה,

חן

מוקד חברים מקשיבים

כתבות נוספות