האם תוכל לשרטט לי קוים של התנהלות ירא שמיים עם נשים במרחב הציבורי?

שלום וברכה

יישר כוח על דרכך.

האם ניתן לשרטט הוראות מדויקות למצבים הנוגעים להתנהגויות בני אדם במרחב הציבורי ? נראה שהדבר בלתי אפשרי. שכן יש אין ספור מצבים שאדם נתקל בהם, והדברים גם שונים מאדם לאדם שהלוא בכל אחד מתחולל דבר מה אחר, וניסיון לשרטט מקרה אחר מקרה הוא בלתי אפשרי.

אוכל רק לכתוב את מה שנראה לי נכון ברמה העקרונית: הדימוי הטוב ביותר להתנהלות בחברה שלמה הוא חיים בתוך זכוכית חד-כיוונית, כלומר: מבחוץ לא רואים אותה, אבל זו התודעה העצמית שחיים בה. מקיפים את עצמנו במחסום זכוכית, שמי שמתבונן מבחוץ רואה את ההתנהגות האנושית שלנו, את הארת הפנים, את נורמליות החיים וכדו', אולם אנו עצמנו חיים בתודעה כי יש מחסום בלתי עביר שאנחנו לא חוצים: אנחנו לא עוסקים בנושאים האינטימיים שלנו עם אף אחת מחוצה לנו; אנחנו לא נסחפים לקלות ראש ולהתלוצצות; אנחנו כן מבקשים את הטוב ואת הקודש; אנחנו ממלאים את עצמנו אורה, ומושכים את נושאי השיחה והאווירה לדברים שיש בהם משמעות ועל ידי כך לא נאלצים להיות כל הזמן במאבקים עם היצר הרע (מאוד קרובים אלי דברי האדמו"ר מקאצק, שאמר: "ליצר הרע ממש לא איכפת אם תפסיד לו ותחטא או תנצח אותו. המטרה שלו היא שתתעסק איתו כל הזמן...") אלא חיים בתודעה של רצון להיטיב עם עצמנו ועם העולם, ולקדשו בצניעות ובטהרה, באנושיות והארת אישיות.

זו הדרך הטובה ביותר שאני מכיר.

הלוואי וידעתי את סוד תיקון המידות. הייתי עושה הרבה יותר עם עצמי.

נראה לי כי הצעד הראשון הוא התפישה העצמית, שמתרגלת לא לראות את עצמך כמלוא כל הארץ כבודו, כמי שהבשורה שהוא נושא בעולם היא היחידה הקיימת, כמי שאין בו מקום לשמוע ולהאזין, לקבל ולהתעצם מהמפגש עם האחר. התפישה העצמית הזו יוצרת מרחב פנימי שמחפש את הטוב ואת ההארה, מודה על האמת ודובר אמת בלבבו, ועל ידי כך אין צורך בגסות ובאלימות מחשבתית והתנהגותית, כי אם בכמיהה ובתשוקה לטוב.

זה מה שאני מכיר כצעד הראשון. בוודאי יש עוד.

כל טוב ושמחה