נופלת באינטרנט ובמחשבות על אהבה ונגיעה

שלום לך שואלת יקרה.

קודם כל, שמחתי מאוד מאוד לקבל את השאלה שלך. מעריכה כל כך את האומץ והכנות לפתוח ולהודות במה שקרה.

נגעת כאן במושג עמוק וחשוב- אהבה. מה היא? איך אנחנו תופסים אותה בעולם המערבי ואיך התורה תופסת אותה?

אלו שאלות חשובות וקריטיות ואני רוצה לעשות קצת סדר. אהבה היא עולם שלם של רגשות, מחשבות ותחושות. מה שתיארת בחלקו במייל עוסק יותר בצדדים הפיזיים שלה. אני רוצה להתייחס גם לכך אז בואי נתחיל ונדבר על מיניות.

אהבה פיזית

הנושא שנגעת בו הוא חלק מנושא רחב ומהותי שנקרא מיניות. מיניות היא תחום שמעסיק את כולנו כבר מגיל ההתבגרות פחות או יותר. בתורה יש מערכת שלמה של מצוות שעוסקת בקיום הנכון של מימוש המיניות. אחד האיסורים החמורים ביותר בתורה נוגע למיניות שלא נעשית במסגרת המתאימה- גילוי עריות.

היחס הרחב היקף שניתן בתורה (ובטח בחיים המערביים בימינו) למיניות מעיד לא פחות על העוצמה והכוח הגדול שטמון במיניות. כשחכמים רואים את היקף גילוי העריות שמתפשט בקרב העולם, הם בוחרים לעקור את יצר המין. כתוצאה מכך, מסבירים שלא נמצאה ביצת תרנגולת אחת בכל רחבי הארץ. עד כדי כך גדול הכוח של יצר העריות שהפסיק את כל כוח ההמשכיות בעולם. הרי עולם ללא המשך, ללא יצירה, ללא פריה ורביה הוא עולם עקר.

במיניות יש כוח עצום וגדול, ולא פחות מכך- מבורך. שימי לב שהתורה מחבקת את הכוח הזה, מצווה ציווים מרחיקי לכת ביחס לדתות אחרות באשר להנאה גופנית ומינית. ריבוש"ע בחר מחדש להשאיר את יצר העריות בעולם, כשהוא יודע במודע את כל ההשלכות החריפות שיכולות להיות לו. אף על פי כן, יצר העריות נשאר בעולם בשיא עוצמתו.

מסגרת

אך כאן מגיע עיקרון חשוב ונוסף בעולם המיניות היהודית ובכלל האוניברסלית. האהבה הפיזית, דווקא מתוך העוצמות הגדולות ולעיתים בלתי ניתנות לריסון שלה, זקוקה למסגרת. מסגרת ממסדת מחויבות. מסגרת מאפשרת לכוח מסוים להתמקד ולצאת לפועל בדרך מדויקת יותר. דמייני לעצמך קרן לייזר שמוקרנת על נקודה קטנה או על מסך גדול. סביר להניח שעל נקודה קטנה עוצמת האור תהיה חזקה ומדוייקת יותר. מסגרת מאפשרת למיניות, על שלל עוצמותיה וכוחותיה, לצאת לפועל ולא להחריב. הלכות טהרה מאפשרות למערכת היחסים שבין איש לאישה לחוות מצד אחד את העוצמה שבקשר הגופני ומצד שני את העוצמה והבסיס הבריא של הקשר הנפשי.

ובהתאם לכך, אנו בוחרים לקבוע מסגרת שתהיה מוגדרת בזמן ובמקום. דווקא מתוך כבוד והכרה לכוחה של האהבה הפיזית, אנחנו בוחרים לבטא אותה רק בגיל מסוים ובמערכת מסוימת וממוסדת.

המתנה

וכאן נכנס הקושי הגדול. מסגרת דורשת ציפייה וסבלנות. ההבנה כי המסגרת טובה ונכונה לי יכולה להועיל הרבה בדרך לשם, אבל גם עם הבנה שכזו, ההמתנה לגיל המתאים ולמסגרת המתאימה, וגם ההמתנה הדומה שמתרחשת בתוך הנישואים עצמם, היא אחת מהדרישות המאתגרות ביותר מבני האדם.

לכן, ראשית אני מציעה לך להרפות ולהבין שכוחות החיים שבך מבורכים ויקרים. נסי להסתכל על הצד הגדול והחיובי שיש בך. אהבה פיזית היא חיים, היא רצון לחיים, להשתוקקות, לחוויה מלאה ולא חלקית. את רוצה לחוות ולחיות את הדברים במלואם, את חפצת חיים ואהבה ואלו רצונות מבורכים ויקרים בפני עצמם. ההסתכלות על הכוחות האלה כבריאים ומשמחים עשויה לייצר אצלך תודעה של שינוי ולא של הלקאה עצמית שיטתית. את בריאה ונורמלית וזה דבר גדול, חשוב ומשמח.

נופל וקם

כתוב "שבע יפול צדיק, וקם", חשבת פעם למה הוא נופל שבע פעמים וקם רק פעם אחת? כל כך הרבה פעמים ליפול בשביל קימה אחת קטנה?

ובכן, התורה ידעה את נפש האדם ואת עומק המצוות. היא ידעה את העובדה שעל כל שבע (!) נפילות באה עלייה אחת, ששקולה ללא פחות משבע נפילות. התורה ידעה שהיכולת לקום, לזוז, להתגבר, להילחם היא חזקה יותר מכל נפילה שיש.

לא רק זאת, אלא שימי לב עוד מה התורה אמרה-

לא כתוב "שבע יפול צדיק ויקום", אלא "שבע יפול צדיק וקם". קם- בהווה! למה לא יקום- בעתיד?

לכאורה זה נראה הרבה יותר נכון לשונית.

גם כאן התורה רוצה להגיד לנו דבר אחד- הנפילה היא סופית, תחומה בזמן. ברגע שהיא קורית, עובר זמן מסוים והיא מסתיימת, נעלמת, שייכת לעבר.

הקימה- היא מצב מתמשך. קצת כמו present progressive. אדם קם כל הזמן, יום יום, שעה שעה. הנפילות יישארו בעבר בשלב מסוים, הקימה היא כל הזמן, היא שייכת להווה.

כלים

אחרי ההרפיה ושחרור ההלקאה העצמית, נסי לפעול מתוך רצון לשפר.

* ראשית, תנסי לייצר לעצמך מסגרת מאפשרת ככל האפשר. אם את לרוב נגררת לצפייה בתכנים כאלה בשעות מסוימות או בעקבות אירועים מסוימים, נסי למנוע אותם מראש.

* את יכולה בנוסף להיעזר ב"מנטורית". אם את בקשר קרוב עם אחותך או אפילו חברה טובה או אמא, שתפי אותם בקושי שלך, ובקשי מהם להיות אחראיות לזמן שלך על היוטיוב ביום. כך שאם עברת את הזמן אותו הקצבת לעצמך, הן אחראיות "לקחת" לך את הטלפון או להזכיר לך שעבר לך הזמן היומי.

* בנוסף, הייתי ממליצה לך למצוא תכנים או עיסוקים חלופיים. חז"ל לימדו אותנו ש"בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין". בהקבלה לעולם שלנו, השקיעי בחיים. בכוחות חיים. נסי למצוא לך מרחב יצירה אחר או מרחב אחר לחוות רגשות שלא יבוא לידי ביטוי רק בעולם הריגושים הפיזי. הרי אם את זקוקה לחוויה רגשית חזקה (שקורית מהר מאוד בצפייה בתכנים חזקים של אהבה) את יכולה לספק לעצמך אותה בנגינה, בהלחנה, בריקוד, בקריאה של ספר, בכתיבה, באומנות. כל אחד מהתחומים האלה מאפשר לך לחוות חוויה רגשית ויצירה אישית ונותן לכוחות החיים האלה שלך לבוא לידי בטוי בצורה חיובית.

מאוד מוזמנת להמשיך לשתף אותנו ולעדכן איך הולך. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

תאמיני בעצמך ובכוחותייך. תאמיני במקור הטוב והא-לוקי של הכוחות האלה. עוד יבוא יום וגם את תחווי אהבה טהורה ובריאה, בכל מימדי החיים.

אני מאמינה בך מאוד

ובטוב הגלוי והקרוב,

נועה

מוקד חברים מקשיבים