שאלה
היי, רציתי לשאול למה הקב״ה עשה אותנו תלויים באנשים אחרים אם רוב הזמנים אנחנו רק נפגעים מזה.
יש את המשפט: ״לא טוב האדם היות לבדו״
למה?
יש את הקב״ה איתי מה אני צריכה עוד משהו?
הקב״ה זה השמלה הגדולה שאני יכולה לבקש!
תשובה
שלום רב,
זו שאלה גדולה, אנסה לענות לפחות חלקית עם כמה מחשבות:
אפילו הקב"ה כביכול מתייעץ עם הפמליא שלו, כמובא בדברי חז"ל בכמה מקומות, כגון בבריאת האדם, או בשיפוט בוני מגדל בבל ואנשי סדום, ללמדנו ענווה וכמה זה טוב ונכון לנו להתייעץ.
דווקא ההכרה בצורך באנשים זולתנו ותלותנו בהם אנחנו משתלמים, מתלמדים במידה א-לקית של ענווה ומתרחקים מהגאווה, ומסוגלים לראות את גודל הבריאה דווקא ביופי הגוונים הרבים והשלמת כל פרטיה זה בזה. שיא ההשלמה הזאת מתקיימת בזיווג בהצלחה, ולא בכדי אומרת הגמרא שאיש ואשה אם זכו שכינה ביניהם, כי דווקא בכך מתגלית ונראית גדולת הבורא והבריאה. ה' לא רצה לברוא עולם מונוליטי, אלא מגוון. הדבר מודגש יפה במשנה סנהדרין ד' ה', וכן בפירוש הכלי יקר והעמק דבר, וכן של האברבנאל, על חטא מגדל בבל.
בברכה רבה,
ירון אנגלמאייר