שאלה
בציבור שלנו, הציוני דתי, שמטרתו הגדולה היא לחבר בין קודש לחול, רואים שיש בלבול גדול, ודווקא מתחילה התקרבות אל החול, ומחשבה שהוא העיקר. (זה קורה בעיקר בקרב הנוער). מה אפשר לעשות ומה צריך לשנות כדי להצליח לחבר בין קודש לחול, ולא להתבלבל ולהיכוות כביכול מהחול, ועדיין להצליח להבין שהקודש זה העיקר? באיזה דרך אנחנו צריכים לפעול? ובכלל, איך יודעים שהדרך הטובה היא דווקא חיבור בין קודש לחול? תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה נעם היקר ותודה על שאלתך!
שאלתך חשובה, עמוקה וספק אם ניתן לתת עליה תשובה בפלטפורמה קצרה כ"כ לשאלה רחבה כ"כ.
ראשית, אכן הציבור "שלנו" המכונה "ציוני דתי", דוגל על פניו בשילוב בין קודש לחול, כלומר שהוא לא רואה בחול דבר פסול מעיקרו, אלא הוא רואה בחול כלי שיכול להתקדש על ידי הקודש, ולשמש כמנוע עבור הקודש.
אמנם, לצערנו אנו עדים כמו שכתבת, לתהליך פחות חיובי שבו החיבור של הציבור, ובמיוחד של הנוער, נוטה ברובו לחול, והקודש קצת מטשטש ונעלם.
הסיבות לכך רבות, הן בחינוך, הן בחשיפה לתכנים, הן ב"עולם הגלובלי" שנפתח בפני כולנו בעקבות האינטרנט וכד', והן במימד הרוחני של דור ה"אתחלתא דגאולה" שעליו דיברו חז"ל. ומסופקני אם ישנו אדם שיוכל להצביע ו"להניח את האצבע" על הנקודה המרכזית.
מה שכן יש לנו לומר, זה שאחת הסיבות המרכזיות שמובילות לכך היא "צריכת תרבות". כאשר אנחנו צורכים תרבות של חול, אנו נמשכים אחר החול. התרבות משפיעה יותר מכל השיעורים שנשמע, יותר מכל הפעולות שנחווה. צריכת התרבות היא אחת מהנקודות הקריטיות ביותר לחינוך והשפעה, וממילא גם על החיבור הגדול בין לקודש ובין לחול.
ולכן, גם אם יש בית שבו שולחים את הילד לחינוך תורני חזק, אבל אם בבית הזה יש עיתון חילוני עם תמונות לא צנועות, או רואים סרטים לא מפוקחים, וכל שכן אם נחשפים ברשת לתוכניות ראליטי וכדו', אזי חווית הנער או האדם הצורך היא שהוא הרבה יותר מחובר לעולם החול.
לא סתם משקיעים בעולם הווירטואלי מיליוני (אם לא לומר מיליארדי) שקלים על מנת שיהיה מושך, מעניין, מגרה, מסקרן, ועושה חשק לצרוך זאת שוב. בן באופן טכני והן באופן פסיכולוגי. (שוב, כמובן שיש גם את ההשפעה של חברים, ואף בבית שמור מאוד ניתן למצוא שהילדים מתנתקים מהחיבור לקודש, לצערנו).
לכן, עלינו להשקיע את עצמנו, ועד כמה שיש בידנו גם את האחרים, בצריכת תרבות תורנית, כמובן שיהיה באווירה טובה וכיפית, אבל תורנית ושמורה. להיות מושפעים מספרים וסיפורים של צדיקים, לעשות חוויות לימודיות יוצאות מגדר הרגיל. ואפילו לעשות אירועים כיפים בלבד אבל על שמירת הקודש. וכמובן לחזור על זה בפה, לנו ולאחרים, כמה זה חשוב לנו להישאר מחוברים לקודש, כמה זה קריטי עבורנו, כמה זכות יש לנו להיות מחוברים לקודש.
ועל הכל – תפילה זכה, טהורה ויומיומית "וטהר ליבנו לעבדך באמת", "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו, ובפיות כל עמך בית ישראל, ונהיה אנחנו וצאצאינו, וצאצאי עמך בית ישראל, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה".
בהצלחה רבה ובהערכה גדולה!
ידידיה