למה אני לבד?

הי.

אני שמח שפנית אלינו.

נשמע שאתה בוגר ומודע מאוד לעצמך. מבין אילו דברים עושים לך רע וכדאי להתרחק מהם, ואיזה דברים אתה מחפש. יודע לפנות לבקש עזרה ולמצוא דרכים חלופיות להתמודד עם הקושי. כל הכבוד! אתה כבר במצב טוב יותר מרוב האנשים.

כל כך מתסכל וכל כך מוכר מה שאתה מתאר.

כן. גיל 13 - 14 זה גיל שפתאום העולם החברתי הופך להיות סופר דומיננטי לכולם וקשה לעמוד בקצב. כולם נלחמים על המקום שלהם בחברה ולפעמים מרגישים כמו בזירת אגרוף כשיושבים עם החבר'ה בהפסקה. ו... לא כולם באותו קצב. לא לכולם זה מתאים להילחם על מקומם. לא לכולם מתאים להפוך את החברה למרכז החיים. להרבה מאיתנו זאת תקופה מאוד מאתגרת מבחינה חברתית. בגלל זה מאוד נפוץ שאנשים פתאום מרגישים בודדים ולא קשורים כשמתחילה החטיבה. גם אני הרגשתי ככה.

תראה, כשאתה אומר חבר, אתה יכול לשאול את עצמך איזה מין חבר אתה מחפש. יש חברים של צחוקים, ויש חברים של רצינות. יש חברים של למידה ויש חברים של שיחות נפש. יש חברים של טלפון בשלוש בבוקר כי נתקעת בלי מפתח מחוץ לבית ויש חברים של להיפגש פעם בשנתיים ולהיזכר בנוסטלגיה בימים שהיו. יהיה לך ברור יותר איך לחפש כשתדע מה אתה מחפש. במה שכתבת יש כבר שני רמזים למה שאתה מחפש: "שיאהבו אותי" ו-"להתקשר כשאני בצרה". אחלה. כשיודעים מה מחפשים השלב הראשון הוא להיות מי שאתה רוצה לפגוש. תקבל החלטה עקרונית שאתה מעכשיו עוזר לכל חבר שלך (או לסתם מישהו שאתה מכיר) אם הוא בצרה, גם אם לא הכי נוח ומסתדר לך. כשכל מי שמסביבך ידע שהוא יכול לסמוך עליך במאה אחוז, אנשים יתחילו להיות כאלה גם בשבילך. אותו דבר עם אהבה. המשוואה אומרת שהאהבה שאתה מקבל שווה תמיד לאהבה שאתה נותן. תבדוק את זה.

אבל בכל זאת, איך יוצרים את ה'קליק' הזה? איך מתחברים?

אני יכול להציע לך כמה כיוונים ללכת בהם:

1. תתחום את התחושה שלך בזמן. החברים הם לא חזות הכל. בעוד כמה שנים (או היום אם יש לך אומץ) החברים שלך יהיו רק מי שבחרת שיהיה חבר שלך ומי שלא - פשוט לא יהיה באיזור שלך. בעוד כמה שנים גם לא יהיה אכפת לך כל כך ממה חושבים עליך. זה עובר עם הגיל.

2. אחת הדרכים לגרום לחברים יותר לרצות לבלות איתך, היא להפוך את הזמן איתך לכיף, מעניין, ונעים. לפעמים נדמה לנו שאו שאנחנו מישהו שכיף להיות איתו או שלא. אבל האמת היא שיש לנו הרבה יותר שליטה ובחירה בנושא. תמיד כדאי להתאמן ולשפר את זה. יש המון דרכים איך, אני אשתף אותך באלה שעובדות לי:

3. כשזה מגיע לעולם החברתי - הנכס הכי גדול שלך הוא אתה. אני חוזר על זה שוב, כי זה קריטי להבין: מה שיש לך בפנים בתוך הנפש, התובנות שלך, המחשבות הייחודיות שלך, זווית הראיה שהיא רק שלך, הדברים שצפים לך למחשבה - זה מה שמעניין בך! כל דבר שתביא בלי להיות מחובר אליו בעצמך ישעמם אחרים כי אתה לא מחובר אליו.

4. האומנות של לעניין אחרים ולהתחבר לאנשים (חוץ מלהקשיב שזה קריטי) היא אומנות התרגום. איך לקחת את מה שעלה לך לראש או מסתובב לך בנפש ולתרגם אותו לדרך הבעה שתתחבר לחברים שלך. לא לנסח את זה בצורה הראשונה שקפצה לך לראש אלה בצורה שזה יהיה מובן ומעניין למי ששומע.

5. לחשוף את מה שעלה לך בנפש דורש קצת אומץ. נכון. אבל לא חייבים לחשוף כל דבר. אתה בוחר מה לחשוף.

6. אם הנכס הכי גדול שלך הוא האוטנטיות, אז האויב הכי גדול שלך הוא הזיוף. אל תנסה לחקות אחרים. זה פשוט לא יעבוד.

7. אחד האתגרים הגדולים של חלק מהנערים זה שהם הולכים לאיבוד ברכבת הסואנת של המחשבות שלהם. המוח כל הזמן עובד. חושב על כמה אני שווה, ומה חושבים עלי, ומה אני צריך לומר עכשיו, ואיך אני עומד, ואיפה הידיים, ומי אני ומה אני ו... דדיייייייי!!!!!. חייבים להשקיט את המוח. כי אחרת לא נשאר פנאי נפשי פשוט לדבר עם מי שמולנו.

8. הטריק שלי להשקיט אותו, והוא ממש עובד לי, הוא לשים את התודעה בלב. פשוט ככה. רגע לפני שאני מתחיל שיחה אני לוקח נשימה עמוקה ומרגיש איך ה'תשומת לב' שלי, איך ה'תודעה' שלי יורדת מהשכל ללב. ומשם אני מדבר. ככה השיחה היא הרבה יותר מלב אל לב והרבה פחות משכל אל שכל.

9. זה לעולם לא יעבוד בלי כנות. באמת להתעניין ולרצות לשמוע מה עובר על השני. באמת לרצות להכיר לשני את עצמך האמיתי ולא איזו תחפושת. מלב. אל לב. באמת.

הנה עוד כמה דברים שאפשר לעשות כדי להעמיק קשרים:

o למצוא דמות ספיציפית שאיתה יש לך הקשבה טובה והכלה טובה – אפילו מישהו שבוגר ממך בכמה שנים. אולי חבר, אח גדול, מדריך, הורה, או כל אחד אחר. מישהו שנוח לו ושמתאים לו, ושכיף לכם ביחד – ולדבר איתו סביב אירוע קבוע, למשל, חברותא שבועית, או כל רעיון אחר שמוצא חן בעיניכם.

o להקשיב בעצמך לאנשים באופן איכותי. אנשים מחפשים את זה. בדיוק כמוך. ורוצים את זה. וכשהקשר ביניכם יעמיק אתה גם תרגיש בנוח לשתף בעצמך. (איך? למשל, כמה טיפים: להסתכל בעיניים של מי שמדבר כשאתה מקשיב, להנהן בסוף משפטים, לחזור על דברי השני כדי להראות שהבנת, להימנע מלחשוב על המשפט הבא שלך במשך הזמן שבו השני מדבר ובמקום זה להקשיב באמת ולהיות עם מה שהוא אומר, להימנע מלבדוק כל הזמן בשיחה "איפה אני עם מה שהוא אומר?", להחליט עם עצמך שעכשיו מה שהוא אומר זה הדבר החשוב ביותר בעולם והמעניין ביותר בעולם. לשאול שאלות סקרניות (בלי להתפרץ) על מה שהוא אמר. לרצות באמת להבין מה היה ומה הוא מרגיש.

o לוותר מראש על הניסיון שכולם יהיו חברי נפש עמוקים שלך. בכל תקופה בחיים, לרובנו יש 2-3 חברים באמת קרובים, וכל השאר חברים קצת פחות קרובים. תמצא את אלה שאיתם אתה באמת נפתח ושלהם אתה רוצה באמת להקשיב. (וזה לא חייב להיות החברים שיש לך היום. אין בעיה להיפתח לקשרים חדשים).

o לא לדבר רק על מה שמטריד אותך. אפשר לשתף בעוד נושאים עמוקים מהעולם שלך. מה שנעים לצד השני לשמוע.

o בלי מסכים. כל מחקר שנעשה אי פעם על מסכים הראה שהם מקשים מאוד על העמקה של הקשר, כי העמקה דורשת הקשבה, והקשבה דורשת שלא יהיו לנו דברים שיסיחו את דעתנו. אפילו אם לא פתחנו את הפלאפון, רק הידיעה שעלול להיות לנו רטט גונבת לנו חלק מההקשבה. כשברגע מסוים אתה רוצה להקשיב באמת – תכבה.

o לפעמים גם קשרים רדודים וכייפים זה טוב. אין בזה איסור וזה גם משהו שהנפש צריכה. תרשה לעצמך (בלי לוותר על החיפוש של קשרים עמוקים) גם להיות ילד וסתם להנות עם חברים.

o להסתובב במקומות שאפשר לפגוש בהם חברים חדשים: בשכבה בבית ספר, בכדורסל, בתנועה, בהתנדבות, ועוד כל מיני.

אתה נשמע בחור מדהים.

הייתי מת להיות מהחברים שלך.

בהצלחה!

נתנאל

מוקד חברים מקשיבים