אם התפילה לא נענית, אז למה להתפלל?!

שלום וברכה עטרת יקרה!

ראשית אני מצטער יחד איתך על הטסט שלא עברת, ומתפלל עבורך שתעברי את כל תהליך קבלת הרישיון בקלות, במהירות ובשמחה!

כמו כן, תודה גדולה על שאלתך החשובה כל כך, המחדדת לנו את היחס הנכון לתפילה. הרי מאז שהיינו קטנים לימדו אותנו להתפלל עבור כל דבר שאנו צריכים ושהקב"ה מקבל את תפילתנו.

אמנם, אם אכן כל תפילה שלנו צריכה להתמלא כפי רצוננו על ידי התפילה, אזי עלינו להתמודד מול השאלה החשובה כיצד מתמודדים עם תפילה שלא נענית? שהרי כאשר אנחנו מתפללים על דבר מסוים והוא לא קרה ולא התממש, אנחנו נכנסים להתמודדות פנימית עם עצמנו: אם התפקיד של התפילה לפעול בעולם את הרצונות שלי – מדוע התפילה לא נענתה? ואם זה לא התפקיד של התפילה – אז למה בכלל להתפלל ולבקש?!

ישנן כמה תשובות מעניינות וחשובות לשאלה זו, אך אנו נתייחס לתשובה אחת שיכולה להתיישב לנו על הלב.

דוד המלך אמר "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" (תהילים קמה, טו), כלומר, שכל המציאות כולה, כולל בעלי החיים, הצומח ואף הדומם, מייחלים ומבקשים את מבוקשם מאת ה' יתברך תמיד בלי הפסקה, ואכן הקב"ה נותן להם את כל מה שהם צריכים, אבל "בעיתו" - בזמנו.

האמונה הגדולה הזו היא שעומדת בבסיס הגישה שלנו לתפילה, שאמנם אנחנו צריכים להתפלל ולבקש שהדברים שאנחנו רוצים יקרו כאן ועכשיו, כגון הצלחה במבחן, טסט, עבודה, אתגר חברתי, לימודי וכו'. וזהו יסוד התפילה שאנחנו מבקשים בה חכמה, תשובה, סליחה, פרנסה, גאולה וכו', שאלו דברים שאנחנו מבקשים מתוך רצון שֶׁיקרו כאן ועכשיו ולא רק בעתיד. אך יחד עם זאת אם הקב"ה חושב שהטוב ביותר עבורנו הוא לקבל זאת בעתיד – אזי העיכוב שאנו חווים כעת נובע מתוך אהבת ה' יתברך אלינו, שרוצה את הטוב ביותר עבורנו! ועל זה אנחנו מעידים ואומרים: "טוֹב ה' לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהילים קמה, ט), "הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים" (מתוך תפילת נשמת כל חי), ו"הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. בְּטוּבוֹ, בְּחֵן, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" (מתוך ברכת המזון).

כלומר, שגם אם אנחנו לא רואים ולא מבינים מדוע הקב"ה עשה כך או אחרת - ברור לנו שזהו טוב וחסד שאיתו הקב"ה מנהל את העולם!

על מנת להבין זאת באופן מוחשי, ננסה לדמיין את יישומון הוויז המוכר לנו כל כך. אנחנו מציינים בוויז את נקודות היעד כדי להגיע בהקדם האפשרי, אך הוויז לוקח אותנו ל"דרך ארוכה שהיא קצרה" בשונה מהדרך שתיכננו לנסוע. במצב כזה אפשר לומר שהוויז טעה, ולבחור לא להקשיב להמלצותיו ולנסוע בדרך שאנחנו חושבים שהיא קצרה יותר. אך כולנו בוחרים לציית להוראות מתוך אמון מלא שהוא רואה דברים שאנחנו לא רואים. לדוגמה, הוא עודכן שבהמשך יש פקק שיעכב אותנו יותר. ואם הוויז כך - אלוקים שהוא רואה הדורות מראשית ועד אחרית בוודאי יודע מה הכי נכון וטוב עבורנו.

את היסוד לכל זה אנו מוצאים בגמרא: "אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה - יחזור ויתפלל, שנאמר (תהילים כז, יד) "קַוֵּה אל ה', חזק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אל ה' " (ברכות לב:).

לכאורה חז"ל לא אמרו שאם האדם לא נענה - שלא יתפלל, כי מסתמא שאינו ראוי למה שהוא ביקש, אלא הורו לאדם לחזור ולהתפלל. למה? כי אולי לפני כן לא הגיע הזמן הטוב ביותר עבור מה שהוא ביקש - ולכן לא נענה! אבל כעת הגיע הזמן והוא יכול לקבל את מה שהוא רוצה, אלא שהוא צריך להתפלל כדי שאכן זה יקרה!

את היסוד הזה ניתן להמשיל לרכבת הקלה. על מנת לצאת מהרכבת - צריך ללחוץ על העיגול באמצע הדלת, וכל עוד לא נלחץ עליו - הדלת לא תִּפָּתַח, גם אם הרכבת עצרה בתחנה. ומצד שני: כל עוד הרכבת נוסעת ולא עוצרת בדיוק במקום התחנה, גם אם נלחץ עשרות פעמים - הדלת לא תִּפָּתַח. כך היא גם התפילה: מצד אחד עלינו להאמין שרק על ידי התפילה אנחנו יכולים להשפיע במציאות – ולכן נמשיך להתפלל כל הזמן, ומצד שני עלינו להאמין שכל דבר מגיע אלינו בדיוק בזמן המתאים לנו ביותר!

המדרש אומר זאת באופן בהיר: "אָמַר רַבִּי חִיָּיא רַבָּה, כְּתִיב (תהלים כז, יד) "קַוֵּה אל ה', חזק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אל ה' ", הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל - וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ"! (דברים רבה ב, יב).

בהצלחה רבה ובהערכה גדולה!

ידידיה