פחד מהחזרה ללימודים בעקבות חרם

שלום לך.

מבין השורות עולות תחושות מעורבות של בדידות וחשש. חרם חברתי הוא מצב לא נעים שלעיתים משאיר "שאריות" בנפש ובין השאר מקשות עלינו לתת אמון מחדש בחברה. שאלתך היא הזדמנות מצוינת להבין: איך מתחילים מחדש?

זה לא נגמר?

בחיינו, אנו מוצאים את עצמנו בהתמודדות עם אירועים שמשנים אותנו. פתאום איננו אותם אנשים ומה שאפיין אותנו השתנה. חרם כיתתי הוא מצב בו חברה מסוימת מרחיקה אותנו ממנה, לעיתים אף תוך לעג ופגיעה אישית ובהתאם לכך אנו מוצאים את עצמנו באמון רדוד יותר ויותר. כשהיא מתמשכת, אנו עלולים לעשות השלכה על כל חברה שהיא ולהאמין שאם קבוצה מסוימת איננה רוצה אותנו בתוכה ואף פוגעת בנו, כל מסגרת חברתית דומה תתנהג אלינו באותה צורה מתוך רצון לפגוע בנו ולא לתת לנו להשתלב.

במקרה הנ"ל, הרקע של החרם החברתי שעברת במהלך 5 שנים רצופות, עם כל כאביו, נותן את אותותיו. ניכר שאומנם הכרת במקום השלילי בו היית קודם והחלפת אותו אולם בתודעה יש חשש מתמיד מכך שתהיה השפלה שתגיע או מבוכה מעצם המפגש עם חברה כלשהיא ועל כן יש קושי ליצור קשרים חברתיים וכתוצאה מכך את שוב מוצאת את עצמך בודדה שלא מרצונך דווקא במקום בו רצית להתחיל מחדש. מצד שני, יש לך חברות טובות שנשארו נאמנות עוד במקום הקודם וקשה לך בלעדיהן ואכן נדרשת מחשבה מה עושים.

אז מה אפשר לעשות? איך נתמודד עם חוסר האמון בחברה ונפתח דף חדש? הנה כמה רעיונות וכיוונים למחשבה שאת יכולה לשקול ולבחון

1. פנייה לדמות בוגרת וסמכותית-לפעמים טוב לשתף דמות בוגרת שאתה מכיר ובוטח בה (רצוי כזו שמודעת למה שעברת, אבל לא חובה). ישנה חשיבות לקבל תמיכה רגשית מאנשים שאוהבים אותך, שאכפת להם ודרך השיתוף בתחושות, לעיתים אחת לשבוע או שבועיים, תלוי בך יכול לעזור בהתמודדות. זה יכול להיות ההורים, דודים, חבר קרוב, מדריך. אלו יוכלו לעזור לך להתמודד עם חוסר האמון ולתת הצעות יעילות.

2. שיתוף דמות חינוכית-לא תמיד מורים מודעים לרקע הרגשי והחברתי של תלמידים חדשים. הם נוטים לשפוט ילדים שקטים ומבודדים ככאלו שזה טיבם דווקא בגלל שאינם יודעים מה באמת גורם לכך. דווקא שיתוף גלוי לב מול המחנכת החדשה/היועצת במה שעברת יוכל לעזור לך בכך שתוכלי לקבל תמיכה רגשית, עידוד להשתלבות ומציאת המקום האישי שלך בחברה שיקרב אלייך אחרות ויעזור לך להתחיל מחדש.

3. לא לנתק קשרים-אמרת שאת מתגעגעת לחברות הקודמות. זכרי שמקום לימודים אחר אינו מכריח אותך להתנתק מבנות שאהבת ואת יכולה לבחור להישאר בקשר איתן. אפשר להיפגש אחרי הצהריים, בשבתות, לדבר טלפונית או להתכתב בווצאפ. נכון, לקיחת יוזמה חברתית היא לא דבר פשוט אחרי שנים ארוכות בהן התרגלנו שהמאמץ רק יביא כאב ופגיעה, אבל אפילו שיחה אחת בשבוע, הודעות התעניינות ושיתוף, הצעות מידי פעם להיפגש יעזרו לך גם לחזק את הקשר איתן וגם לבנות לאט קשר עם בנות חדשות.

4. חברות חדשות-אמרת שיצאת עם חברות אבל לא בקשר חזק. לעיתים בשביל לחזק קשר, אין צורך לבדר או להתבלט בכוח. לעיתים מספיק אדם שזוכר את יום ההולדת שלי, שמבחין שקשה לי, שאיני מרגישה טוב, או סתם מתעניין למה לא באתי היום כדי שיהיה חברי הטוב. אפילו אמירת שלום לבבית, פרגון על יכולות מבלי לומר מה המטרה, תקרב אותך יותר אליהן וזה כבר יחזק את הביטחון החברתי.

5. פנייה לפסיכולוג-כפי שנוכחנו לדעת, חוסר אמון לפעמים מקשה לנו לרכוש חברים, ועל כן במצבים כאלו יש מי שפונה לייעוץ מקצועי. פנייה לשם לא אומרת חס וחלילה שיש בך פגם כלשהוא בנפש. זהו צעד מוכר שאנשים רבים עושים במקרים שונים של התמודדות בחייהם ובוודאי לאחר חרם חברתי. זה יכול להיעשות בדיסקרטיות, מבלי שמישהי מחבריך או הסביבה הקרובה יידעו על כך לאחר אישור הורייך. במפגשים אלו, פסיכולוג (או פסיכולוגית) יכול להשתמש בטכניקות טיפוליות, ובין השאר בטכניקת CBT בה לומדים להפריד בין המחשבה לבין הרגש, להבין שלא כל מצב שנראה לנו מאיים הוא באמת כזה. כך תוכלי להיפתח חברתית מחדש.

לסיכום: תיארת בשאלתך באופן מאוד מפורטת את תחושת הבדידות וחוסר האמון שאת חשה עקב חרם חברתי. ראינו שמדובר בנושא חשוב, וסקרנו כמה כיוונים לפעולה שיכולים לעזור: דיבור עם דמות בוגרת וסמכותית בעניין, שיתוף דמות חינוכית, חיזוק קשר עם חברות קודמות, בניית קשר עם חברות חדשות ופנייה לייעוץ פסיכולוגי.

בכל מקרה תמיד כדאי לחשוב על דמות מהמשפחה, חברה או אדם קרוב שאתה יכול לשתף בתחושותיך ולא להתמודד לבד. אתה מוזמן כמובן לשוב ולפנות גם אלינו בטלפון 8298* או בווצאפ 0524683927.

בהצלחה!

שירה