שאלה
ב"ה
לכיפה
שלום כבוד הרב הלל מרצבך
דברים פרק טז ד
וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאר בְּכָל-גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבּקֶר
ספר החינוך מצוה תפו - שלא להותיר מבשר קרבן החגיגה שנקריב ביום י"ד בניסן עד יום השלישי (מ).
ומשרשי המצוה היסוד הקבוע לנו במצות ענין הפסח שהיא מצוה גדולה ויסוד חזק בתורתנו, על כן נצטוינו לעשות יום שחיטתו יום שמחה, ואין שמחה שלמה לבני אדם רק ברבוי בשר, וזהו שנצטוינו שלא להותיר כלל מכל בשר הנשחט לכבוד שמחת הפסח עד יום השלישי אלא יאכל כולו ביומו להרבות בו גילה ושובע שמחות. וזה נאמר בכאן מלבד הטעם הכתוב בנותר בסדר צו עשה ח' בסימן קל"ח מצוה קמ"ג שנותן טעם לשבח בכל איסור הנותרות
מה הכוונה שנותן טעם לשבח בכל איסור הנותרות ?
תודה ממשה
תשובה
שלום לך,
במצווה קמג , כותב ספר החינוך את טעמי מצוות איסור נותר -
שלא יקוץ בבשר הקרבן המסריח
שלא ידאג וישאיר ליום המחרת או אחרי יומיים, לא לאכילת אדם ולא לתתו לבהמה.
במצוות קרבן פסח יש מטרה נוספת - להגדיל השמחה שיאכל את כולו ביום ולא ישאיר אפילו ליום אחד נוסף.
כל זה כיון שיש לבני אדם שמחה בריבוי בשר.
חג שמח וכשר
דוד לוי