תשעת הימים

בס"ד
שלום רב,

בשונה מנטילת לולב בסוכות או אכילת מצה בפסח = חובות ´האברים´, מצוות שאנו מקיימים אם נבין או לא נבין, אבלות ´בין המצרים´ היא חובת ´הלב´ לפני הכל.

נשאל את עצמנו - אם היינו, חלילה, אבלים על בן משפחה קרוב - האם היינו יוצאים למלון? האם היינו מתכננים קנית בגדים? נקודת המוצא חייבת להיות - שאנחנו באמת כואבים את חורבן המקדש, שאנחנו בימים אלו מזדהים עם אלפיים שנות גלות, השפלה ונדודים של אבותינו.

אפשר כיום לנסוע מכל מקום בארץ, להגיע לירושלים ליום סיור - וזה בהחלט ראוי - במקומות הקדושים, אבל אין הכרח ללון במלון - אפשר באותו יום לשוב הביתה.

הלכות ´תשעת הימים´ או ´שבוע שחל בו תשעה באב´ צריכות להיות מיושבות בלבנו כהזדהות עמוקה שלנו ולא כדרישות חיצוניות של מסגרת ההלכה.