שאלה
שלום,
יש לי חברה שסבלה בצעירותה מגילוי עריות, שלא מרצונה כמובן, ולפני מס' שנים חזרה בתשובה והזדמנות מסויימת יצא לה לקרוא בספר הלכות (היא אינה זוכרת בדיוק היכן וממש את המילים המדוייקות), שבת שנאנסת במקום ישוב ואינה צעקה לעזרה - היא שותפה לחטא. וכאילו היא מסכימה למעשה..
ומשום שזה פחות או יותר מה שהיא מספרת שקרה לה, היא מרגישה שהיא גם חוטאת ואין לזה תיקון.. גם יום כיפור לא יכול לכפר על זה.
ניסיתי להסביר אבל אינה מוכנה לקבל את זה ואני חושבת שהיא תהיה מוכנה לקבל דעה/פסק של רב בנושא... כי היא הזכירה את זה שהיא רוצה לשאול רב אבל חוששת מהתשובה שלדעתה היא כבר יודעת אותה: שהיא גם חוטאת.
אנא אבקש תשובה בהקדם - היא מייסרת את עצמה במיוחד בתקופה הזו, ולכן שלחתי בשמה.. ואודה על כל תשובה.
תודה.
תשובה
בס"ד
שלום לך,
ראשית סליחה על העיכוב בתשובה.
מסרי לחברתך שכואב לי ממש לשמוע על המעשה הנבזה הזה.
ראי, הנך צודקת ביותר. אשה שהוכרחה לעבור על גילוי עריות ללא רצונה, ודאי שאין זה חטא כלל!
בתורה כתוב שהנאנסת צריכה לצעוק בעיר, והכוונה שאם יכולה לצעוק על מנת שיעזרו לה, אז שתצעק. אך ודאי וודאי שאם לא צעקה בגלל שפחדה, או שהיתה בהלם, או שאיים על חייה אם תביע התנגדות, או שלא ידעה שעליה לצעוק, או כל סיבה הגיונית וטבעית, פשוט שלא חטאה כלל, ולא עליה החטא.
החטא יושב על האונס הפושע. הוא אדם מושחת שאין לה לרחם עליו או להצדיק אותו כלל.
ועד דעי לך כי חלק נורא באונס הזה הוא האונס הרוחני שהאנס המרושע מטיל עליה פחד רוחני ואחריות על החטא שהוא הוא אשם בו. וכשהיא לוקחת על עצמה את האשמה - הוא מוריד מעליו אחריות ואומר היא היא אשמה ואני נקי!!
האם זה מה שהיא רוצה?
היא לא צריכה כלל להרגיש אשמה בגרימת מעשה זה, הוא הפושע!!
חשוב להסביר לה שלא תרגיש נקיפות מצפון על מעשה שאינה אשמה בו.
אמרי לחברתך, שכדאי שתשים את העבר הכואב מאחוריה, ותדגיש ביום יום את ההתקדמות היפה אל ה' יתברך.
שתזכור ש[ה' הוא אביה והוא ממש אוהב אותה], ורוצה בטובתה, שהוא רוצה שהיא תהיה חזקה ושמחה, ותשוב לחיות חיים נפלאים בשמחה מתוקה.
ועוד דעי לך שגם מי שהיתה שותפה במעשי גילוי עריות מרצון יכולה לתקן את דרכיה כל שכן מי שנאנסה ושתקה. אבל היא - כמעט הייתי אומר לך שאסור לה לעשות תשובה על כך!!
וגם אם היה לה מעט אחריות בכך שהלכה בבגדים לא צנועים או במקומות לא מתאימים או בשעות לא מתאימות או עם אנשים לא מתאימים. בכל אלה אם היתה אשמה כבר שילמה את החטא במחיר מלא מאוד ואאינה צריכה יותר ליסר את עצמה על כך.
וגם אם נניח שאכן היה באפשרותה לעשות דבר כדי למנוע את האונס, [שערי תשובה אף פעם לא ננעלו!] ה' מחכה לתשובה של כל אדם, אפילו של מי שחטא במזיד, ועל אחת כמה וכמה בחטא שהאדם כלל לא רצה בו.
אמרי לה שגדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים, כיון שדווקא מי שרחוק ואף על פי כן רוצה להתקרב צריך להשקיע מאמצים, ומאמצים אלה מעידים על גודל הקרבה שלו לקב"ה.
תדגישי לה את היסוד הזה, שמבואר בתורה ובנביאים, שאחד מחסדי ה' הוא שנתן לנו אפשרות לשוב אליו גם אם התרחקנו, כמו שאבא רוצה תמיד שבנו ישוב אליו גם אם חטא כלפיו. וכל זה כאמור אם נניח שאכן היה לה חטא כלשהו, בעוד שלפי מה שאת מתארת [היא כלל לא צריכה להרגיש נקיפות מצפון על הדבר הזה.]
חיים טובים.