תרומת איברים ועישון

1. השאלה ההלכתית העולה בתרומת כליה מתורם חי היא: האם מותר לאדם להכניס את עמו לספק סכנה ע"מ להציל אדם אחר, או אם אפילו הוא חייב לעשות כן?
בשאלה זו נחלקו הדעות. יש אוסרים, מכיוון שיש סיכון גדול לתורם. יש מתירים, ומידת חסידות לתרום אך אין חובה, ויש מחייבים. רבים הם הפוסקים שנקטו כדעה האמצעית, שמידת חסידות לתרום אבל אין חובה. ונימוקם, בין היתר, שאע"פ שקיים סיכון מסוים לתורם הוא סיכון מועט. ניתן לעיין בנושא בספר "אנציקלופדיה הלכתית רפואית" של ד"ר אברהם שטיינברג, חלק ב', עמ' 214.

2. יש מהפוסקים שכתבו שאין איסור בעישון אבל ראוי להמנע מעישון ואם כבר מעשן, יעשה מאמץ גדול ע"מ להיגמל. טעמם שיש להימנע מחשש הסכנה שבזה. וכתבו שאין בזה איסור תורה כי אינו מזיק לכל מעשן אלא לחלק ולכן ההימנעות היא בגדר עצה טובה. אבל פוסקים רבים סוברים שיש בעישון איסור תורה לאור הנתונים שיש על הנזק הנגרם לבריאות ע"י העישון. ויש בזה אסור של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" וכן איסור "בל תשחית" על גוף האדם, ונראה להכריע ולנהוג כדעה זו.