שאלה
שלום רב,
בתפילת שמונה עשר.
יש חלק שאומר "של תעלה קנאת אחרים עליי וקנאתי על אחרים וכו'...ותן בלבי הכנעה וענווה ליראת חטא."
האם חובה להגיד חלק זה?
האם לא מומלץ או לא מומלץ להגיד חלק זה?
האם אין סיכון ב"לבטל" את הקנאה שיש באדם ע"י תפילה ?
בברכה.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אין סיכוי לבטל את הקנאה שיש באדם על ידי תפילה - מפני שהתפילה לא מבטלת את כל הדברים האחרים שנדרשים כדי להאבק בקנאה הארורה.
כמו שאנחנו מתפללים לרפואת החולים אבל לא מבטלים את הביקור אצל הרופא וכל טיפול רפואי שנדרש להשגת הבריאות.
באופן עקרוני לא מצאתי שום סיבה שלא לבקש שד' יסייע לנו להשיג תיקון בדבר כל כך קשה ומזיק כמו קנאה.
באפן אישי, אני מתפלל אל ד' ומבקש סיוע ותמיכה בכל דבר שאני חפץ - החל מרפואה לחולים ועד ביטול הכעס והגאווה - זה כל ענין התפילה להפנות אל ד' את הבקשות והרצונות שלנו.
הדבר מובלע גם בתפילת עמידה: השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך...
גם בברכת 'השלום': כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום...
עם זאת באופן מעשי הקטע הזה לא מופיע בכל הנוסחים. אתה יכול להתפלל בסידור שהקטע הזה לא מופיע בו.