תפילין לנשים

בס"ד

שלום

בעקרון התורה מתיחסת למהות הנפש שהוא הדבר שנשאר יציב גם בשינוי הזמן.
נכון שהתורה גם מתיחסת לשינוי הזמן, שם השינוים הם באותו רובד שבו נעשים השינוים דהיינו בחיצוניות.

אם נרצה לפרט נאמר כך.
אם אשה מרגישה שההגנות שהתורה נתנה לה מפני גירוים שונים אינם עונים על הבעיה בגלל החשיפה הרבה לעולם ללא מעצורים - מותר לה לקבל על עצמה כל מיני הגבלות שונות על מנת לשמור על רמתה הרוחנית.
אבל היא לעצמה בלבד. כדי שכולם יתחייבו בזה - יש צורך בבדיקה עמוקה ומקיפה.

אשה יכולה לקבל על עצמה הרבה מצוות של גברים וכך עשו נשים בכל הדורות כשראו שזה מתאים להן. כגון תקיעת שופר, נינוע בלולב, תפילה, וכד'.

הבעיה עם הנחת תפילין היא ההתרסה שבדבר. יש נשים שעושות כן מתוך התרסה ובזה אין ערך. כי כאשר מצווה נעשית מתוך חיבור לאלוקים - היא נעשית גם מתוך חיבור לעם ישראל. וטעם הדבר הוא שהתורה היא לא תורה פרטית של מישהו שיכול לעשות בה ככל שיעלה על רוחו אפילו לא אם הוא רב גדול מאוד.
התורה לא ניתנה אפילו לא למשה רבינו לבדו. היא לא ניתנה לחלק מהעם, היא ניתנה לכל העם ביחד ואנחנו שומרים על יסוד זה ככל יכולתינו.

אם קיום מצוה מסוימת עלול לגרום פירוד וריחוק ותחושה של התרסה - אין לו ערך. קיימנו מצוה אחת שאיננו חייבים בה והפסדנו את האחדות וכד'

הרבה מצוות כיום מקוימות על ידי נשים בהבנה ובאהבה ומתוך הסכמה של רוב חכמי ישראל וזה טוב. גם לימוד התורה על ידי נשים מתחזק ומתרבה בימינו וכל עוד זה מתוך אחדות ושלמות זה ברכה.
אם זה יהיה מתוך הכוין ההפוך זה רק יזיק. ובזה אין הבדל בין גברים לנשים.

לעצם הענין. היו נשים בהיסטוריה שהניחו תפילין, אבל מי שמכיר את מהות ענין התפילין יודע שאין היא שייכת למהות הנשית.

אומר לך ברמז כי התבוננות בצורת הנחתם, והתבוננות בצבעם יסבירו לך את הענין.