תפילה שוויונית לנשים

שלום

בית הכנסת הוא מקדש מעט, ועל כן גם בהפרדה הזו יש דמיון למקדש.
השאלה אם כן היא בעיקר על המקור- המקדש, וכנגזרת גם על בית הכנסת בימינו.

התפילה היא קשר אינטימי בין האדם לבוראו. אם תביט באנשים גדולי רוח בתפילתם, תראה איזו ערגה ואיזו אינטימיות יש בה, בדומה לזוגיות.

העקרון הוא שפעילות כה אינטימית ועמוקה ברמה האנושית, ראויה להיות נפרדת בין גברים לנשים.

זאת משתי סיבות עקריות-

א.ריכוז. הריכוז נפגע כאשר אתה מביט בנשים מתפללות ובמיוחד כשאתה מודע לכך שהן מביטות בך מתפלל. קשה להתרכז כך, מסיבות ידועות.

ב.צניעות. יש להזהר מאד מקשרי חיבה בין גברים לנשים, ללא מיסוד של נישואין. על כן, גבר ואשה נשואים ודאי יכולים להתפלל יחש באותו חדר, כפי שעשו יצחק ורבקה.
אך זה אינו צנוע שגברים יביטו בנשים האסורות להם בשעת תפילתן האינטימית לבוראן וכן הפוך.


בנוסף, ד´ ציווה בתורה להפריד בבית המקדש בין עזרת הנשים לעזרת הגברים. לא רק כצניעות אלא כגזירת הכתוב, כך ד´ הודיע שראוי להיות.

בעניין המיקום-
ודאי ראוי שנשים תהיינה מעורבות בתפילה. את עיקר הלכות תפילה אנו למדים מחנה אם שמואל.
ועל כן, יש להקפיד שעזרת הנשים תהיה נגישה, ושניתן יהיה לחוש בה חלק מהקהילה המתפללת, ולא מין כוך רחוק ומנותק.

לאור הסיבות דלעיל, נשים יכולות לשבת (עם מחיצה) במקביל לגברים, או מאחוריהם, או מעליהם.
אך אם נשים ישבו למטה וגברים למעלה, ישנה בעיית הצניעות. וכן אם נשים ישבו מקדימה וגברים מאחורה.

אך בחיי היום יום, במכולת, באוטובוס, ברחוב, אין כל סיבה להפרדה, שכן אין כאן עיסוקים אינטימיים אלא ענייניים ועל הגבר והאשה מוטלת האחריות למשול ביצרם.

כל טוב