שאלה
ב"ה
שלום, רציתי לשאול שאלה שכבר כמה ימים מציקה לי...
בתפילות, בברכות ובכל דבר שאנחנו 'מדברים' עם הקב"ה אנחנו מדברים אליו בגוף שלישי אנחנו מפארים אותו ומשבחים אותו!
הכל טוב ויפה אבל... כשחושבים על זה... מה המטרה של התפילה בעצם? להיתאחד עם הקב"ה ולהודות לו על כל הדברים שיש לנו ולהללו על מעשיו המופלאים!
ברגע שאנחנו רוצים להיתחבר אל הקב"ה ואנחנו רוצים להודות לו, לא יותר קל להיתאחד איתו כשאנחנו מדברים מהלב? כשאנחנו מדברים אליו ישירות?
לפעמים קשה לי להיתפלל אליו בכוונה שלימה, בגלל זה!
ואז קראתי תשובה שלך לאחת שאמרה שקשה לה להיתחבר לתפילה ואמרת לה שתיקרא תהילים בזמן התפילה, כשקראתי את תשובתך לאותה אחת נתת לי רעיון... חשבתי שאם אני באמת רוצה להיתאחד עם האבא היקר שלי אני יגיד תפילות השחר יקרא כמה פרקי תהילים ואז ידבר איתו! יתאחד איתו! בגוף ראשון! כי ככה אני מרגישה יותר קרובה אליו! ואחרי זה יקרא עוד כמה פירקי תהילים ואז יתפלל תפילת שמונה עשרה ואז עלינו לשבח.
ניסיתי פעם אחת! והרגשתי כ"כ קרובה אליו!
אבל, אני לא יודעת אם זו דרך טובה להיתאחד איתו? אולי אסור לי לעשות את זה...
אשמח לקבל את תשובתך...
ואם אפשר ככל שיותר מוקדם יותר טוב מכיוון שאם זה בסדר אני יוכל להיתפלל אליו בכוונה שלימה!!!!
כי בנתיים קצת קשה לי...
תשובה
ב"ה
אחותי היקרה.
כל הכבוד לך המשיכי כך !!!!!!!
חזקי ואמצי.
דעי לך כי ההצעה שלי לאותה אחת היא בעצם רק אמצעי להתחבר להשם.
יתכן ולך מתאים דרך אחרת או דרך נוספת.
העיקרון הוא שאת תתאהבי בהשם.
ומתוך אותה אהבה גדולה תתחברי בסופו של תהליך לתפילה שאותה חיברו אנשי כנסת הגדולה.
אבל אז החיבור יהיה חזק ,חזק-אמיתי-כנה-ישר.
בהצלחה,
עוזיאל