תורה שבכתב ושבע''פ וחכמים

שלום

א.זה מופיע בספר בפני עצמו, הנקרא 'הקדמות הרמב"ם', בהוצאת מוסד הרב קוק, או בהוצאת 'מעליות', ויש עוד הרבה הוצאות. בכל חנות ספרים לספרי קודש יש את הספר הזה.

ב.הפסוק אומר, שבמקרה בו אין האדם הפשוט יודע את ההלכה, ויש לו התלבטות בין דם לדם, בין נגע לנגע, דיברי ריב עם שכנו, עליו לפנות לבעלי רוח הקודש העוסקים בתורה תדיר, הם הכהנים, הלויים והשופטים, דהיינו המעמד הרבני והרוחני.
הם יושבים בירושלים, בלשכת הגזית הצמודה לקודש הקודשים, הוא המקום אשר בחר ד' בימי דוד וארונה היבוסי.
אין לזוז מפסיקת הרבנים ואנשי הרוח ימין או שמאל, שכן רוח הקודש מנחה אותם והם גם מקצוענים מאד בניתוח התורה.

כל זה, במקרה בו האדם בספק, והרב מורה לו את הדרך.

אך אם האדם יודע בודאות שהוא צודק, והרב חולק עליו,
יש מחלוקת בין הירושלמי לבבלי.
לדעת הבבלי- 'אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל, שמע להם', יש להקשיב לחכם.
לדעת הירושלמי- 'דוקא אומרים לך על ימין שהוא ימין, אך על ימין שהוא שמאל, אל תשמע להם', אין האדם חייב לשמוע לחכם אם הוא בטוח שהחכם טועה, כמו שנאמר 'לא תלך אחר רבים לרעות'.
גם בראשונים ישנה אותה מחלוקת, וגם באחרונים ישנן נטיות פסיקה לכאן ולכאן (למשל המהרש"ל).

אך לפי כולם, בספק הולכים לפי הרב.
וגם במקרה שהאדם בטוח שהרב טועה, גם מי שאומר שלא חייב לשמוע לחכם, זה רק אם האדם חקר לעומק את הדין והוא בטוח בו בודאות מוחלטת, דהיינו שהוא עצמו ת"ח לא קטן.

ג. בפסוק שציטטת יש הוראה מפורשת של התורה לשמוע לדברי חז"ל. שמיעה לחז"ל היא חיוב מהתורה, ןלכן אנו מברכים למשל על נרות חנוכה 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו', והיכן ציוונו? בפסוק שציטטת.

ועוד דבר-
עלינו להיות עם ענווה גדולה. חכמי הדורות עמלו יומם ולילה על התורה, ביראה ובאהבה גדולה, ורוח הקודש ליוותה את בתי המדרש בכל תפוצות ישראל, גם היום.
ועל כן, גם אם איננו מבינים דברים, יש לשאול מהנחת יסוד שחז"ל עמוקים מאד, ודבריהם כמפי השכינה.

כל טוב