תורה ומדע

בס"ד
שלום רב,

משברים באמונה הם לעיתים קרובות מרכיב בתהליך בניין האמונה. יש אנשים שההתקדמות שלהם מלאה מאבקים רוחניים פנימיים. הרב קוק עמד על כך בקטע נפלא שמדבר על "האופי הקבוע והמתנדנד"

תחילה מתאר הרב קוק את בעלי האופי הקבוע (אתה לא כזה): "ישנם אנשים אשר עשה א-להים אותם ישר, שתכונתם שוקטה, וההדרכה הישרה והמנוחה הפנימית היא גורלם הקבוע להם. אמנם אם יתיגעו בתורה, במוסר ובחכמה, יעלו במעלות גדולות, אבל בכל אופן הנם אנשי יושר טובים והגונים. גורלם של אלה הוא להיות עסוקים במקצעות המעשים בפועל או בחכמות המעשיות. הצד המוסרי שלהם עומד הוא על עצמו, על עמדו ומנוחתו, יוכל להיות שלא יעלה למעלה רוממה, אבל גם לא ישפל למדרגה שפלה".

כאן הוא מתאר אותך: "אבל סוג שני נמצא שאין בהם מנוחה, עומדים הם תמיד בשיקול, להיות עולים עד לרום שמים, או גם לרדת למעמקי תהומות. אלה צריכים הם לתקן את אישיותם הרוחנית מדי יום ביומו. אלה כשיסגלו לעצמם את אותה הדרך שהם צריכים לה, יעלו מעלה מעלה, אבל אם יעזבו אותה, עלולים הם לרדת מטה מטה. אלה הם שהם צריכים להיות עסוקים תמיד בתורה ועבודה, במוסר וברגשי קודש, וחלילה להם לפרש לדרך ארץ, ולחכמות מעשיות".

עליך להשלים עם האופי הזה שלך. לא להבהל ממנו אלא לדעת שנולדת לחיות כך. כפי שהרב קוק מציין יש לבעלי האופי המתנדנד יתרונות גדולים מאוד (יש לי הרושם שגם הרב קוק היה כזה - מי שמעמיק בכתביו מוצא הדים לסערות הנפש הגדולות שעברו עליו...)

באשר לשאלות שיש לך באמונה. עלינו ללמוד שלא להבהל משאלות. אם תתבונן בהיסטוריה של הרוח האנושית תמצא שבכל דור יש שאלות קשות (שאלות שמביאות אנשים מסוימים עד לידי כפירה).

לדוגמה הרמב"ם ובני דורו היו מאוד מוטרדים מתפיסת המדע בזמנם שהעולם קדמון. הדבר סתר את תאורי התורה על עולם נברא. הרבה מאוד נכתב על כך בזמנם. כיום המדע המדויק ביותר קובע שכל היקום מתהווה מנקודת ראשית בתהליך שנקרא "המפץ הגדול".

בחלוף הדורות הדברים משתנים. גם האמונה מקבלת קומות נוספות וגם המדע משנה את כיוונו... השאלות הישנות נשכחות לגמרי - ומפנות מקומם לשאלות החדשות.

כל המהלך של שאלות ותשובות, מביא בסופו של דבר להתקדמות הרוח: הרוח המדעית וגם הרוח האמונית. כל תהליך למידה שלנו מלווה בשאלות.

באשר לאתר "חופש", זהו אתר שכל עניינו לסתור את האמונה. הוא ודאי יתקוף את האמונה ויציג דברים בדרך שתקשה על המאמינים התמימים. אם אתה רוצה להתחזק אתה יכול פשוט לפנות לכל האתרים ההפוכים, אלו שבאים לתת מענה לכל השאלות הללו - תמצא שם תשובות מצויינות.
לדוגמה, אתר "הדברות".http://www.hidabroot.org/

אבל לא אפטור עצמי בלא מענה לשאלותיך:
לענין גיל העולם והאבולוציה - שתי תשובות בדבר:
אפשרות אחת - כבר ראינו שמדענים החזיקו בדברים כבטוחים לחלוטין והתברר שהמדע טעה - הדגמתי לך את זה בנושא קדמות העולם. אולי גם כאן יתברר בעוד מספר שנים שהמדע טועה? סביב האבולוציה יש פולמוס רחב שגם מדענים נוטלים בו חלק.

אם השתכנעת, ולטעמך המדע צודק, בעניין גיל העולם והאבולוציה - גם כאן, אין כל סתירה בין המדע ובין התורה. כבר חז"ל קבעו שהקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן. כך שגיל העולם לפי המדע מביא בחשבון את העולמות שקדמו לעולם ואילו אנחנו סופרים מהעולם האחרון שנברא לפני 5771 שנה.
תאור הבריאה לפי סדר של שישה ימים מתאים במידה רבה לתאור האבולוציה. אפשר להבין שמה שהאבולוציה מתארת אלו המאמרים של הקב"ה - כאשר הקב"ה אמר למשל, ביום השלישי שהאדמה תוציא צמחים, עברו מליוני השנים שבהם נוצרו הצמחים. כאשר הקב"ה אמר, ביום החמישי שיבראו העופות והדגים - הם נוצרו במשך עוד מליוני שנים.
לפי הסבר זה כל 'יום' מציין פרק זמן של מליוני שנים בתהליך הבריאה - ואין להתפלא על כך שהרי הכתוב אומר "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור".

גם לפי האבולוציה האדם נוצר אחרון. היצורים שנקראים 'אדם קדמון', שייכים לעולמות שהיו וחרבו (גם הדינוזאורים שייכים להם). התורה מחשיבה את 'האדם הראשון' רק בתור היצור השכלתני - זה שיש לו 'צלם א-לוהים'. לפני קרוב ל-5771 שנים, נוצר היצור הנבון שאליו פנה הקב"ה ואמר לו "פרו ורבו ומלאו את ארץ וכבשוה ורדו..." אתו התחיל הקב"ה את הקשר הישיר, את הדבור עם העולם.