שאלה
שלום,
ברצוני להעלות קונפליקט או מכשול שיש לי ולאחרות שהן מבנות העדה האתיופית. אצלנו בעדה משום מה , אין איסור נגיעה בין גבר זר לאישה ולהיפך. ואני, ילדה להורים כאלה וסביבה שאינה מתאימה לדרך שבה אני רוצה ללכת(לשמור נגיעה) מקשה עליי בצורה בלתי רגילה ובלתי אפשרית. אצלנו אי אמירת שלום (יחד עם לחיצת יד ו2נשיקות על הלחי) מסמלות חוסר כבוד וזלזול. הייתי שמחה לקבל ייעוץ או דעה.. תודה רבה מראש.
תשובה
ב"ה
שלום.
את צודקת בתיאור המצב שיש פער גדול בין מה שאת מתחנכת לפי ההלכה לבין המנהג של העדה האתיופית (זה בא לידי ביטוי גם בנושא של אירוסין ונישואין בגיל מוקדם).
את צריכה להיות אמיצה ולהסביר לכל מי שמתקרב אליך שאת לא מעוניינת בקירבה הזו ולא מתוך זלזול אלא שכך את מעוניינת. ויש הרבה דרכים נוספות להביע אהבה או קירבה או אמירת שלום.
ובכדי שהצד השני לא יפגע אז תגידי שלום בנחת ובנעימות ואפילו תקודי קידה קלה ומנומסת ותשאלי בשלומו של הצד השני והכל בחיוך ובנעימות ובנחת ולא מתוך מתח או לחץ.
כשאת תעשי ותנהגי כך פעם פעמיים ושלוש אז לאט לאט כולם יתרגלו ולא יראו בזה פגיעה .
חזקי ואמצי ואל תפחדי ללכת עם האמת הפנימית שלך.
שיהיה בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.