שמירת נגיעה ויחוד

תשובה

לשואלת שלום,
א.אין הבדל בין ימי הנידה לשאר הימים, כל זמן שאישה לא טובלת במקווה לאחר החתונה, אסורים בנגיעה. כלומר נגיעה מותרת בין בני זוג רק אחרי חתונה וגם אז רק אחרי טבילה במקווה.

ב. ענין היחוד הוא שאסור לאיש ואישה להתיחד, כלומר להיות במקום אחד ללא אנשים נוספים, ואיסור זה הוא מן התורה.
וכתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה א): אסור להתייחד עם ערווה מן העריות, בין זקנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות ערווה.

איסור יחוד הוא אסור מצד עצמו, כמו כל איסור תורה, ובנוסף לזה גם עלול לגרום לאיסורים אחרים, לכן כדי לא ליפול בנגיעה וכד´ אדרבא צריך להתרחק מיחוד.

וגם את זה כתב הרמב"ם (שם הלכה י"ח-כ´):
[יח]. אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא לפרוש מן העריות והביאות האסורות: אמרו חכמים, בשעה שנצטוו ישראל על העריות, בכו וקיבלו מצוה זו בתרעומת ובבכייה*שנאמר "בוכה למשפחותיו" (במדבר יא,י), על עסקי משפחות.
[יט] ואמרו חכמים, גזל ועריות, נפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן. ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן, שאין בהן פרוצין בעריות ובביאות אסורות. ואמרו חכמים, רוב בגזל, ומיעוט בעריות; והכול באבק לשון הרע.
[כ] לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה, ולהרגיל עצמו בקדושה יתרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה כדי להינצל מהן; וייזהר מן הייחוד, שהוא הגורם הגדול. גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם, היזהרו בי מפני בתי, היזהרו בי מפני כלתי*כדי ללמד לתלמידים שלא יתביישו מדבר זה, ויתרחקו מן הייחוד.
בברכה,
דני ארגמן