שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת 16 ויש לי חבר בן 18 ואנחנו נמאים במערכת זוגית שנתיים ב"ה. אין לי ספק שזה "האחד" שלי ואיתו ארצה בעז"ה למסד את הקשר. אך, ידוע לשנינו שהדרך לרגע זה עוד ארוכה ובנתיים צריך להמשיך לשמור נגיעה (במשך השנתיים שמרנו). עם הזמו זה נהיה יותר ויותר קשה, ורציתי בתור התייעצות לשמוע איך אני יכולה להפחית את הקושי, להמשיךולשמור מבלי לוותר וליפול. אנחנו לא מעוניינים בנפילות ולו אחת. אין מצב של נפילה, כי שנינו יודעים שהאמונה וההלכות זה קו אדום לחלוטין ואם חלילה ניפול ההשלכות יהיו להפסיק את הקשר. אבל אנחנו לא רוצים לאבד את מה שיש בנינו, שנינו אוהבים אחד את השני מאד. לכן, אשמח אם תוכל ליע. לי על דרכים להעביר את הזמן ביחד אך בלי ליפול ולהמנע מסכנה כזו. חשבתי ל האפשרות שבשבת בצהרים שאנחנו נפגשים אולי ללמוד דבר תורה קטן או הלכה מסויימת בכל נושא שהוא רק בשביל להעצים את האמונה והתורה בנינו ולמלאות אותנו בכוחות של אמונה ולהתחזק וכך אולי זה עוד יותר תן לנו כוחות להמשיך. מה אתה חושב? אשמח לשמוע את עצותייך. תודה רבה
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
המצב של קשר כזה בגיל כזה מאוד לא בריא,
צריך להשקיע מאמצים גדולים לא ליפול - אז בשביל מה ללכת על חבל דק אם כל הזמן צריכים להזהר?
גם אי אפשר לדעת מה יתפתח עם הקשר הזה?
לכן הייתי מציע להפרד ולבדוק מחדש כאשר תהיו בגיל מתאים לחתונה.
אם לא תקבלו זאת, חשוב לקצוב את זמני הפגישות הטלפון וכדומה,
להפגש בשעות מוקדמות ובמקום שיש הרבה אנשים.
להקפיד על הלכות יחוד ואף יותר מזה.
מבחינה רגשית צריך לשמור הרגש שלא יגאה יתר על המידה.
בברכה,
דני ארגמן