שמירה על מנהגים

בעניין כתיבה בחול המועד אצרף קישור: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=33143

בעניין עדות ישראל: חשוב להבחין בין הלכות ובין מנהגים. במצב האידיאלי, כשהיתה לנו סנהדרין שהכריעה את הספיקות, היה לכל עם ישראל תורה מחייבת אחת. ה' מסר את תפקיד ההכרעה בשאלות שהתעוררו לידי הסנהדרין, ומשזו הכריעה - זה היה בדרך כלל מכוון לרצון ה'.

המצב של היום הוא בדיעבד, בעקבות הגלות, שלא היתה אפשרות להכריע בין המחלוקות ולא נותרה ברירה אלא שכל קהילה נהגה כהוראת רבה.

מעבר לכך ישנם המנהגים. את המנהגים אפשר להמשיל לכמה בנים שכל אחד מהם מחליט מרצונו איזה דברים טובים הוא רוצה לעשות לאביו, חוץ ממה שהוא חייב. ביחס אליהם, דוקא העושר והגיוון מרבים את עבודת ה', ומגלים אותה מכל צדדיה.

המנהגים של העדות השונות מיוסדים על אדני פז, על הרבה חכמה ומחשבה, ובאופן עקרוני אנחנו צריכים לדבוק בהם.

אדם רשאי לאמץ לעצמו מנהג של קהילה אחרת, אם מנהג זה אינו פוגע במנהג של אבותיו. אבל צריך להוסיף לזה כמה תנאים:

[א ]שלא יקבל על עצמו את כל המנהגים הללו כ"נדר".
[ב ]שלא יחשוב כי מי שאינו נוהג כך הוא חוטא.
[ג ]שלא יראה ולא יתגאה בגלל זה לא כלפי עצמו ולא כלפי אחרים.
[ד ]שהמנהגים לא סותרים מנהגי אבותיו.
[ה ]שהמנהגים הללו לא גורמים לו חסרון במקום אחר.

גם מי שהוריו לא שמרו על דיני ומנהגי עדתם, ראוי שהוא עצמו יחזיר עטרה ליושנה. אבל במקרים מיוחדים יש אפשרות לעשות התרת נדרים, ולשם כך כדאי להתייעץ עם רב בעל פה.

כל טוב!

נ.ב - סליחה על העיכוב במתן התשובה, יש פשוט עומס.