שאלה
אם יש ברית מילה ביום עשרה בטבת, או כאשר יש חתן בבית-הכנסת ביום עשרה בטבת, האם יצומו בעלי השמחה, האם יאמרו וידוי בתפילה ומה דין הקהל?
תשובה
יש מחלוקת בין הפוסקים האם יום טוב של החתן דוחה את תענית הציבור. יש מהפוסקים שסוברים שיום טוב שלו דוחה את התענית ולדעת הריטב"א חייב להתענות כיון שרגל שלו הוא רגל יחיד מדרבנן והתעניות הם אבלות דרבים ועל-כן הוא צריך להתענות.
ולמעשה נהגו להחמיר, היינו: שחתן ואבי הבן חייבים להתענות בארבע התעניות מלבד תענית אסתר שהקלו בה (וראה בכה"ח תקמ"ט אות ט' ומשנב"ר תקמ"ט ותק"ן בבאור ההלכה). ולדעת הבן-איש-חי נהגו בבגדאד להקל בכל הצומות לחתן.
ולענין אמירת הוידוי: החתן בתוך ז' ימי חופתו, אבי הבן, המוהל והסנדק לא אומרים וידוי ונפילת אפיים גם כשהם מתפללין בציבור ורק יאמרו את הסליחות.
והקהל בארבע התעניות, כאשר יש להם בבית הכנסת החתן או אבי הבן, אומרים סליחות ווידוי ולא אומרים "נפילת אפיים", וכן לא אומרים "והוא רחום" (כמבואר בשו"ע או"ח סעיף ה', ובשו"ע יורה-דעה רס"ה סעיף י"ג), אבל בתענית אסתר גם הקהל אומרים רק סליחות.
לסכום:
א. חתן בתוך ז' ימי המשתה ואבי הבן או סנדק ומוהל ביום עשרה בטבת (ובשאר ארבע התעניות: ט' באב, צום גדליה, עשרה בטבת וי"ז בתמוז), מתענין.
ב. נהגו להקל בתענית אסתר, לבעלי השמחה.
ג. בעלי השמחה הנ"ל אומרים רק את הסליחות. והקהל: בארבע התעניות - אומרים סליחות ווידוי ולא אומרים נפילת אפים ו"והוא רחום". בתענית אסתר - אומרים רק סליחות.