שאלה
שלום רב
אני לא הרבה נמצאת באתר הזה אבל קראתי את תוכנו ואת השאלות והתשובות והחלטתי לכתוב את שאלתי.
אני בחורה בת 20 מבית דתי (אבי חבדניק ואמי חרדית) אני פרקתי עול בגיל צעיר מכמה סיבות ב"ה אני כרגע מתחזקת ,לפני כ-9 חודשים נשאתי לבחור חילוני שהכרתי לבד בחור שהיה נראה לי מאוד טוב אני לא צריכה לספר יותר מידי הלכתי ע"פ הלב ולא ע"פ שכל בעלי אדם טוב אך ישנים המון בעיות בנינו.
(יש לציין כי אני בהריון בחודש התשיעי)
אני לא רוצה לפרט את הבעיות באופן כזה אבל הבעיות מתבטאות בדברים כאלה שאני מייד אחרי החתונה רציתי להתגרש.
חודשיים או שלושה אחרי החתונה שראינו שלא מסתדר לנו החלטתי לפנות ליעוץ מקצועי של יועץ זוגי בתקווה שזה מה שיששנה את המצב שנינו
אך עכשיו המצב מאוד קשה אני על סף יאוש אני גרה אצל הורי כבר שבוע ואמרתי לבעלי (בתאום עם העיוצת כמובן) שאני הולכת להורי עד שאחליט מה נעשה עם החיי נישואין שלנו
הבעייה שלי שאני נורא מפחדת להתגרש אבל מצב שני אני ממש לא יכולה להמשיך לחיות את החיים שחייתי עד עכשיו ואני גם לא רוצה שהילד /ילדה שלי יסבלו בחיים בגלל ריבים וקונפליקטים שהם עלולים לקבל עקב המצב של שנינו
אני ממש לא יודעת איך לקבל החלטה מאוד קשה לי
אשמח אם אוכל לקבל עצה מהרה
תודה רבה .
תשובה
שלום
אני מבין אותך וכואב את כאבך.
לפעמים, הגירושין הם דבר נצרך להמשך חיים בריאים של שני בני הזוג.
לפני גירושין, יש לבדוק לעומק את סיבת המריבות, לדבר עליהם וללכת לטיפול זוגי. לנסות שלום בית, זה עדיף מלפרק את המשפחה אם יש סיכוי.
אך אין לעשות דברים מאולצים. אם את חשה ברע, שאינך יכולה לחיות את חייך, או שהוא מכה אותך או משפיל אותך וכו', שקלי ברצינות גירושין ואל תפחדי לעשות את הצעד.
אדם וחוה גורשו מגן עדן, משום ששם לא יכלו להגיע לעצמם. לפעמים גירושין הם כלי למציאת עצמך, לאחר שביררת שאכן אין סיכוי לשנות את המציאות ולחיות בנישואין טובים ומכבדים.
בהצלחה