שאלה
בס"ד
כיום אני בכיתה יב' ואני בעז"ה שנה הבאה עושה שרות לאומי.הרצון שלי זה לעשות באזור השטחים ויותר ממוקד בנצרים. כי יש שם מדרשה שאני ממש רוצה לעשות בה.ההורים שלי מאוד לא אוהבים את הרעיון הזה שאני רוצה לעשות בנצרים ובכלל באיזור השטחים.
השאלה שלי היא עד כמה אני צריכה להקשיב להורים
ולקיים כיבוד הורים ומתי אני צריכה לדעת שזה כבר התחום שלי ואין להורים שלי שום זכות לקבוע לי איפה לעשות שירות לאומי?
תשובה
ב"ה
מירב,
ברכת ה' עלייך!
אם את שואלת מה הדין מבחינת ההלכה, אם מה שמניע אותך זה מצוות ישוב הארץ והרצון לסייע לאנשי נצרים וכו' בשעה קשה זו, אינני חושב שאת חייבת להתחשב בדעת ההורים. אבל, מי אמר שזה נכון? למה ללכת לשי"ל מתוך מחלוקת? והאם לא כדאי לחוס על אמא שתהיה מודאגת בכל פעם שתיסעי בדרכים, ואיך תרגישי כשתדעי שעשית משהוא מהותי בניגוד להורים ובעיקר כשזה מתמשך על פני שנה שלמה?
לכן, השתדלי לשכנע אותם, הביאי בנות שהיו בשי"ל שיספרו להורים על השנה שחלפה. נסי להסביר כמה זה חשוב לך. נסי להסביר שבכך את רואה את יעודך. אבל, השתדלי שלא לעשות בניגוד לדעתם. חבל.
ואם לא תצליחי לשכנעם, אז אחרי השי"ל תזכי להכיר בחור שירצה לגור בנצרים ויחד תבנו בית נאמן בישראל. אז, תהיה אדון לעצמך אבל עתה, אף שמבחינה חוקית והלכתית את עצמאית אני ממליץ לך לשמוע בקול ההורים.
ובזכות השילוב שבין מצוות ישוב הארץ ומצוות כיבוד הורים נזכה לחיים טובים ולשלום.
בברכה,
שי