שינה מעורבת

שלום

יש להקפיד על צניעות, וביחוד במחנה בו יוצאים מהשגרה (רמב"ן).

מקור האיסור הוא בדברי התורה 'ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב'. חז"ל פירשו את המילים 'לא תקרב' לכל סוגי הדברים המביאים לקרבה.
לכן אסור להתייחד, לגעת, להסתכל, להרהר וכדומה.

הסיבה לאיסור עמוקה מאד.
במבט האלוקי, כל המציאות היא אחדותית.
אין גוף ורוח, חומר ומהות. ערכים אלו אינם סותרים ואינם נפרדים בראיית התורה.
ישנה הרמוניה, שורש וענפים. הרוח היא שורש החומר והגוף, ואין ערכים נפרדים אלא משלימים.
על כן, כל מעשה הוא בעצם ביטוי של תוכן עמוק באדם, וכל חיבור בין אנשים חייב להיות ביטוי של קשר עמוק מאד ביניהם.
אין אינטרס גס, אין מיניות פרועה ללא אהבה. הכל מבפנים החוצה, מאהבה אחראית ומסודרת (=נישואין) למיניות גופנית.

מעשה שאינו נובע מעומק האדם, מעולם הרוח שלו, נקרא זנות. זנות דתית היא עבודה דתית חיצונית (עבודה 'זרה'), זנות מינית היא מיניות שאינה נובעת מקשר עמוק ומחייב בין בני הזוג (נישואין).

הטומאה היא האופי של הגוף בהיותו מנותק משורשו, ממשמעותו. זרע שאינו מופרה לחיים, הוא לבטלה והוא טמא.

אנו היהודים סולדים מעומק ליבנו מכל פירוד בעולם. פירוד הגוף מהרוח, פירוד הדת מהחיים.
על כן, ישנה הקפדה כה גדולה בתורה שלא לקיים מיניות שאינה מגיעה משורש החיבור בין בני הזוג.

באם כולן/ם ישנים בצניעות, אין בעיה לישון בצד בנפרד.
אך אם יש בעיית צניעות, ואין אפשרות ללון במקום מרוחק, יש לעזוב כפי שעשית.
כמובן, לא 'להפוך את השולחן' אלא בעדינות לשתף במה שמפריע לך, ובהחלטתך. ולדאוג בעתיד שיכינו עבורך מענה. כאמור, בנעימות ולא בעימות.

חזקי ואמצי