שאלה
שלום כבוד הרב,סליחה שהארכתי מדיי..
אני מרגישה תחושת החמצה קשה עם בחור שפסלתי אותו מכיוון ששמעתי שהוא שאל טלפונית ,בחורה שהציעו לו פעם, אם היא רזה או שמנה ,בהירה או שחומה.כשהוא שמע מאחרים שהיא שחומה מדיי לטעמו הוא לא התקשר אליה לבטל.למרות הכל שיכנעו אותי להיפגש איתו ונפגשנו והכל היה דווקא בסדר אך נזכרתי במעשיו והפסקתי את הקשר מבלי להתייעץ.ועכשיו אני חושבת שהגזמתי ואף אדם לא מושלם.ואני לא יודעת איך להתמודד עם תחושת ההחמצה הנוראה כי הרבה דברים כן התאימו.
2.זה מוביל אותי לשאלה הבאה.
יש לנו אחריות אישית על חיינו ואנחנו עושים טעויות לפעמים גורליות. איך זה מסתדר עם זה שהכל מאת ד' אך אלו החלטות שלנו? קל לומר שהכל משמיים אך אני מרגישה שזו הטלת הכל על ד' והתנערות מאחריות אישית.
תשובה
ב"ה
לשואלת שלום,
1. ביחס לתחושת ההחמצה,
ראשית, אם הוא בחור טוב והיו הרבה דברים מתאימים,
אולי תנסי לחזור אליו,
קורה שטועים, אבל אפשר לתקן,
זה לא מוריד מערכך אדרבא זה מעשה אצילי להודות בטעות.
אם זה לא שייך מאיזו סיבה, לא צריך להצטער יותר מדי,
העיקר שאת מבינה שלכל אדם יש חסרונות וצריך ללמוד לחיות אתם,
ואם זה הבעל, צריך ללמוד לא לראות אולם, אחרי שמתחתנים כמובן....
הנה, גם מהסיפור הזה התחדד לך משהו...
2. מה שאומרים הכל משמים יש למשפט זה המשך:
"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"
כלומר הענינים המוסריים וההתנהגותיים הם בבחירתו החופשית ובאחריותו,
והוא לא יכול להטיל אותה על שן כח אחר בעולם (עי' מאמר הרב סטרליץ בסוף אורות התשובה).
אם אדם יהיה עשיר או עני, יצליח לקנות דירה או לא – זה בידי שמים,
כמובן שגם בזה אדם צריך להשתדל להתפרנס כראוי ואל לומר הכל משמים,
רק אם אחרי כל המאמצים הכנים לא הצליח אפשר להבין שזו גזירה משמיים,
אבל לא בענינים המוסריים של האדם – שם האחריות רק עליו!!
בברכה,
דני ארגמן