שאלה
ב"ה כבוד הרב !!!
רציתי לשאול שאלה שקשורה לפורים, ידועה הגמרא שרבא אמר שאדם חייב לבסומי בפורים וכו' ובהמשך לזה מופיע הסיפור על רבה ור' זירא ושרבה שחט את ר' זירא, ולמחרת ביקש עליו רחמים והחי' אותו ולשנה הבאה ביקש ממנו לחגוג שוב סעודת פורים ור' זירא אמר לו לא כל שעה קורה נס.
ומאד לא מובן לי איך אפשר לומר שבגלל שרבה הי' במצב של שכרות הוא יעבור על שפיכות דמים (עוד יותר לפי הגמרא שלא פסיק פומי' מגירסא [וכפי שמסביר בעל התניא בלקוטי אמרים שרבה הי' במדריגת צדיק גמור]ולכן גם א"א לומר שזה הי' בגלל שרבה הי' במזל מאדים כי הגמרא עצמה אומרת וכך מביר ר' אפרים שאדם שבמזל מאדים יכול לשנות טבעו ולהיות מוהל וכו' וכפי שהרמב"ם אומר שזה לא שולל את הבחירה חופשית ואפשר לשנות את הטבע וכ"ש רבה שהי' צדיק) או עכ"פ לפי כמה הסברים לחבול במישהו, וגם למה הוא חיכה עד למחר ולא מיד בקש רחמים ואיך שנה הבאה עלה על דעתו שוב לעשות את זה,ומה לומדים מהסיפור הזה שהרי זה בא בהקשר להלכה, וגם מה ההדגשה ששניהם אבסומי שמשמע שזה נוגע לפרטי הסיפור וגם למה כתוב שחט ולא קטל וגם למאי נפק"מ אם עשה זאת כאשר קם ממקומו או כאשר נשאר לשבת במקומו, וגם מתשובת ר' זירא רואים שבעצם לא אכפת לו שנה הבאה לעשות את זה שוב רק בגלל שהוא מפחד שלא יקרה נס לכן הוא לא מסכים, ומשמע שאם רבה הי' באוח שיקרה נס אז הוא הי' מסכים, ואיך הרי בפני עיוור לא תיתן מכשול והוא מכשיל אותו ב"לא תרצח" ובכלל מה הוא צריך את כל ה"הרפתקאה" הזאת ?
בברכת פורים שמח !
תשובה
הגמרא מספרת על רבי זירא שהיה נכנס כל ערב שבת לתנור מוסק על מנת לבדוק את עצמו אם הוא לא חטא באותו שבוע.
הוא כנראה היה במדרגה כזאת שגם תנור בוער לא שורף אותו מחמת צדקותו.
על רקע העובדה הזו נראה כל הסיפור עם רבי זירא באור שונה. למד אותו כך וכל שאלותיך יפלו.
פסח כשר ושמח