שאלה
****** אבי 07/08, שאלה 436 ******
שלום כבוד הרב,
נאמר בקיצור שולחן ערוך סימן תקנט - סדר התפלות בתשעה באב, סעיף ח: ""נוהגים לברך בשחרית את כל ברכות השחר, כולל ברכת ""שעשה לי כל צרכי"". [ילקוט יוסף הלכות פסוקי דזמרה מהדורת תשס""ד עמוד טז. וזה דלא כמ""ש בתחלה בשו""ת יביע אומר ח""ה סימן כה אות ט""ו. ובשו""ת יחוה דעת ח""ו עמו' קצה. ובילקוט יוסף ח""א מהדורת תשמ""ה, עמוד נא]. ""
להלן שאלתי.
בסידור שיש לי, למען שמו באהבה כמנהג הספרים ועדות המזרח"" כתוב שאין לומר ""שעשה לי כל צרכי"" בתשעה באב (וביום הכיפורים).
אם כך, יש סתירה בין קיצור שולחן ערוך למה שנאמר בסידור.
לי המליצו ללמוד קיצור שולחן ערוך ללמידת ההלכות. (אני ספרדי ירושלמי).
1. מה בעצם השורש לכך שיש שוני בין הסידור (שיש לו הסכמה של רבנו עובדיה יוסף שליט""א) לבין קיצור שולחן ערוך?
2. איך אני יודע לפי מה לפעול כל פעם שאני סתירה כדוגמא זו?
תודה,
אבי
תשובה
שלום
יש שתי דעות בנוגע ל'שעשה לי כל צרכי' בתשעה באב וביום הכיפורים - האם לא מברכים (אלא רק במוצאי הצום כשנועלים נעליים), או שלמרות שלא נועלים נעליים, מברכים.
נדמה לי שהסתירות אינן רבות. ותחליט כמי אתה נוהג בעקביות. ובפשטות נכון להיצמד לספר הלכה, ולכן אתה יכול לנהוג באופן קבוע כפי שמופיע בקיצור שלחן ערוך.
כל טוב