שואל שהשאיל לאחר

בס"ד

יש ספק אם השארת ווקמן על שולחן בישיבה יכולה להיחשב "שמירה מספקת" אע"פ שבדרך כלל אנשים לא לוקחים שום דבר מעל שולחנות בישיבה. לדעתי אע"פ שזה מקובל – יש אנשים רבים שנכנסים לבית המדרש ואינם בני הישיבה ולכן השארת ווקמן על שולחן בישיבה לא נקראת "שמירה מעולה".
לכן - הבעלים (בעל הווקמן) יקח את מחיר הווקמן מאותו חבר שהשאיל לך כיון שהוא עשה שלא כדין. מה שהוא השאיל לך בלי רשותו של בעל הווקמן - נחשב "פשיעה". גם אם אתה תסרב לשלם לחבר שהשאיל לך – הוא יהיה חייב כלפי הבעלים כיון ש"אין השואל רשאי להשאיל". ואם השאיל שלא כדין – חייב.
ואם לדעתך מדובר ב"שמירה מעולה" ואתה פטור כלפי מי שהשאיל לך – הוא לא פטור כלפי מי שהשאיל לו. ועליך להביא ראיה בעדים לזה שהשאיל לך שזו "שמירה מעולה".
ודבר זה מבואר בשו"ע חושן משפט (שמב סעיף א)
"אין השואל רשאי להשאיל. אפילו שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאלתו אינו רשאי להשאיל לאחרים, ואם השאיל לאחרים, אפילו נתקלקל מחמת המלאכה ששאלו בשבילה – חייב. אלא אם כן יש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כמו שנתבאר בסימן רצא סעיף כו. ושם מבואר כי
1. "שומר שמסר לשומר - חייב, אפילו אם הוא שומר חנם ומסר לשומר שכר. דאמר לו: את מהימן לי בשבועה, היאך לא מהימן לי בשבועה. אפילו אם ידוע לכל מה שהשני טוב וכשר יותר מהראשון.
2. מיהו שומר שמסר לשומר לפני המפקיד ולא מיחה – פטור.
3. לפיכך אם דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה אצל השומר השני, הרי השומר הראשון פטור מלשלם, והוא שלא ימעט שמירתו.
4. אבל אם מיעט שמירתו כגון שהראשון היה שומר שכר והשני שומר חינם, או שהראשון שואל והשני שומר שכר - פושע הוא הראשון ומשלם אע"פ ששאל או שכר בבעלים.
5. ואם יש עדים ששמר השני כראוי - נפטר שומר ראשון. ואפילו לא היו שם עדים, אם השומר הראשון ראה ויכול הוא לישבע, הרי זה נשבע ונפטר".
אמנם אם החבר השאיל לך את הווקמן על מנת שתעשה שיכתוב לקלטת בשליחותו והוא ידע על סדרי ההשגחה שלך והסכים להם – אתה לא חייב לשלם לו – אבל הוא חייב לשלם לבעלים.
אבל באופן כללי דע לך כי אי אפשר לפסוק בדיני ממונות על פי שמיעת צד אחד בלבד שכפי שאתה רואה בשינוי קטן של הפרטים ישתנה הדין מקצה לקצה. ולא מניתי כאן את כל הפרטים האפשרים שאי אפשר למנותם. לכן אתם צריכים ללכת לדין תורה שלשתכם בפני מי שבקיא בכך.