שהיה והטמנה בשבת

יש בשבת שני דינים בענין הכנת אוכל מערב שבת לשבת: שהיה והטמנה.
וחמור הוא איסור הטמנה מאיסור שהיה שתבשיל מבושל כל צרכו מותר להשהותו על האש בערב שבת או אם אינו מבושל כלל (כמו קדרא חיתא) או גרוף או קטום.

אבל אסור להטמין בדבר המוסיף הבל, אפילו בתנאים הנ"ל. (הטעם כתבו התוספות בשם רבינו תם (שבת מז.). שבהשהייה אין חיתוי מועט מועיל לו שהרי הוא מגולה ושליט ביה אוירא אבל בהטמנה שעושין לצורך מחר יש לחוש שמא יחתה שמעט חיתוי מועיל לו ליתפס חומו, וגזרו בדבר זה אתו שמא יטמין ברמץ ויחתה.

ויש דין נוסף בהטמנה שאע"פ שאינו מוטמן ומכוסה לגמרי נקרא טמון וכמו שכתב מרן בשו"ע (רנ"ג א) "וכל זה בעניין שהה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או ע"ג אבנים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור". והיינו אפילו שהוא מגולה למעלה נקרא הטמנה כיוון שנוגע בגחלים.

ואמנם הרמ"א חולק ומתיר להשהות ע"ג גחלים ישר כל זמן שמגולה הסיר מלמעלה.

ויצא שלדעת מרן אסור להניח מאכל על הפלטה החשמלית בלא הפסק כיוון שהפלטה נחשבת כגחלת של מתכת ודינו כמטמין בדבר המוסיף הבל. ובפלטה של ימינו יש גוף חימום ועליו פח וזהו דרך החימום, נמצא שהפח הוא הגחלים עצמם (שהרי אי אפשר לחמם ישירות על גוף החימום).

ועל כן, תלמידי חכמים ודאי צריכים להחמיר בזה. עמה גם שהחזו"א החמיר מאד מאוד בענין פתילה של שבת וכל שכן בפלטה) ושאר הציבור שאינם רוצים להחמיר נמליץ עליהם את דברי הרא"ש (פרק ג' סימן א) "ובשביל שרבו הדעות בהאי פיסקא וישראל אדוקין במצוות עונג שבת ולא ישמעו להחמיר הנח להם כמנהגם שנהגו עפ"י הפוסקים כחנניה . . . ".



סכום:

א. בהנחת סיר על גבי הפלטה יש משום הטמנה בדבר המוסיף הבל לדעת מרן.

ב. בני תורה צריכים להחמיר ולהמנע משימוש בפלטה הרגילה.

ג. מי שאינו רוצה להחמיר בזה , יכול לסמוך על דברי הרא"ש, והנח להם לישראל.